באיזה גיל צריך להתחתן?

(שולחן ערוך אבן העזר סימן א סעיף ג)

מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר

למה נאמר בן שמונה עשרה לחופה, הלא מגיל שלוש עשרה אדם מחויב במצוות (בר מצווה)?

^{כתב השולחן ערוך מצוה על כל אדם שישא אשה בן שמונה עשרה. וביאר בחלקת מחוקק אות א, שהמצוה נדחית מגיל מצוות, כיון שצריך קודם ללמוד, ובן חמש עשרה לתלמוד. עוד כתב בית שמואל בשם המגיד משנה שהכוונה בתחילת שנת השמונה עשרה.}

מה הטעם שמצווה מן המובחר לישא אישה מגיל שלושה עשרה, והאם בזמנינו הדבר מותר?

^{כתב השולחן ערוך המקדים לישא בן שלוש עשרה מצוה מן המובחר. וכתב החלקת מחוקק באות ג שהטעם לכך הוא כמבואר בגמרא המשיאן סמוך לפרקן עליו נאמר וידעת כי שלום בביתך, שאם יניחן יבואו לידי זנות אך צריכים להביא שתי שערות. וכתב הפתחי תשובה באות ב שאין לעשות כן, כי בדורות אלו האנשים חלשים יותר.}

האם מותר להתחתן לפני גיל שלוש עשרה?

^{דעה א: לא יקדים, כי לא תיקנו לקטן נישואין וכיוון שלא תיקנו, ממילא הוי זנות כך כתב הרמב"ם, וכן פסק השולחן ערוך. והדרשה בגמרא במסכת יבמות דף סב עמוד ב, "המשיאן סמוך לפרקן עליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהליך ופקדת נווך ולא תחטא", הכוונה סמוך מגיל שלוש עשרה ויום אחד.}

^{דעה ב: סמוך לפרקן, בעודם קטנים, שנה או חצי שנה קודם שלוש עשרה, כפשט הדרשה "המשיאן סמוך לפרקן", ואף על פי שלא תיקנו לו נישואין, מכל מקום זה גם לא נחשב זנות, ומוקדם יותר הוי כזנות משום שחוששים שתזנה עליו. כך הביא החלקת מחוקק באות ג בשם רש"י, ותוספות בסנהדרין דף עז עמוד ב.}

^{דעה ג: יתכן שאין מחלוקת בין הרמב"ם לרש"י:}

^{1. בדרכי משה כתב שכוונת הרמב"ם והשולחן ערוך היא שאסור רק כשאינו סמוך לפרקו, דהיינו לפני גיל שתים עשרה. והחלקת מחוקק כתב שמסתימת לשון הרמב"ם והשולחן ערוך לא משמע הכי.}

^{2. הבית חדש מחלק בין אב המשיא את בנו הקטן סמוך לפרקו בין גיל שתיים עשרה לשלוש עשרה, וכך נהגו דורות הראשונים ואנשי ירושלים. דהוי מצוה והקידושין תופסים מדרבנן וצריכה גט מדרבנן. לבין הנושא אשה לדעתו, שנראה שעושה לשם זנות. החלקת מחוקק באות ג כתב שדבריו אינם ברורים. ובבית שמואל כתב שיש לדחות את דברי הבית חדש.}

האם מותר להתחתן לאחר גיל עשרים שנים? והאם בית הדין יכול לכפות אדם לישא אישה ולהתערב בענייני הזיווגים?

^{כתב השולחן ערוך בשום עניין לא יעבור מעשרים שנה בלא אשה, ומי שעברו עליו כ' שנה ואינו רוצה לישא בי"ד כופין אותו לישא, כדי לקיים מצות פריה ורביה. וברמ"א כתב שבזמננו הזה נהגו שלא לכוף על זה, וכן מי שלא קיים פרייה ורביה ובא לישא אשה שאינה בת בנים, כגון עקרה וזקנה, או קטנה, משום שחושק בה, או משום ממון שלה. אף על פי שמדינא היה צריך למחות בו, לא נהגו מכמה דורות לדקדק בעניין הזיווגים, ואפילו נשא אשה ושהה עמה עשר שנים בלא בנים, לא נהגו לכוף אותו לגרשה, אף על פי שלא קיים פריה ורביה וכן בשאר ענייני זיווגים,  בריב"ש נימק, שאם היו בית הדין נזקקים היו צריכים לכפות את כולם ותרבה המריבה והקטטה, ולכן העלימו חכמי הדורות את עיניהם בענייני זיווגים. והוסיף הרמ"א שכל זה הוא בלבד שלא תהא אסורה עליו. ויש הסוברים שבית דין שאינם כופים על כך, לאו שפיר עבד, ואין להשגיח במנהג שלא לכפות.}

אדם שרוצה להינשא אבל לא מוצא את זיווגו האם ניתן לכפותו להינשא לדעות שסוברות שניתן לכפות, ומהו הגיל המקסימאלי שניתן להתעכב מלהתחתן?

^{כתב הפתחי תשובה באות ה, שהמהריק"ש דקדק בלשון השולחן ערוך שדווקא באינו רוצה להינשא כופים, אבל רוצה לינשא, אלא שמתעכב כי אינו מוצא זיווג נאה, או מסיבה אחרת, אין כופים. ומכל מקום יראה שאין להתאחר אלא עד עשרים וארבע שנים.}

אדם שעוסק בתורה וחושש להתחתן כדי שלא יצטרך לפרנסה ויתבטל מהתורה, האם רשאי להתאחר ועד מתי?

^{כתב השולחן ערוך העוסק בתורה וטרוד בה, ומתירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה, מותר להתאחר, וכתבן הבית יוסף והבית שמואל שדווקא כשאין יצרו מתגבר עליו.}

^{האם יש לכך קיצבה?}

^{דעה א: הרא"ש כתב וודאי יש קיצבא, אך אינו יודע מהו, כי דווקא לבן עזאי שחשקה נפשו בתורה מאוד, הותר להתבטל כל ימיו ממצות פרו ורבו. ובמהרש"ל קידושין ל"א, כתב הקיצבה עד כ"ד שנים ולא יותר.}

^{דעה ב: הרמב"ם, והשולחן ערוך כתוב שאין לכך קיצבא, והטעם הוא משום שהעוסק במצווה פטור מן המצוה.}

האם כל אדם יכול להיות כבן עזאי?

^{הבית שמואל מבאר שגם לדעה זו יש לחלק, שלבן עזאי הותר להיבטל ממצות פריה ורביה, גם אם הייתה לו אפשרות להינשא ללא טרחת מזונות. ולשאר אנשים, הותר רק אם מתיירא שטרדת המזונות יבטלו מתלמודו.}