טוען רבני

התשתית ההלכתית להסכם שלום בית הוגן, מעוגנת בעומקה של ההלכה היהודית, ומהווה אבן דרך למהותו וצורתו של ההסכם.

בקשה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני ובשמה המספרי "טופס אחד" מוגשת בכל תיק כסעד ראשוני

מדובר בהליך מומלץ מאוד בו שני בני הזוג יוצאים מנקודת הנחה שעליהם לבוא לקראת בן הזוג השני ולהתפשר כדי להגיע לעמק השווה.

אם אין הוכחות חד משמעיות, לעיתים נוקטים בדרך פשרה. לעומת זאת אם האשה מבקשת גט בעילה של 'מאיס עלי בטענה מבוררת', פטור מתוספת כתובה. אשה המתכתבת ברשת באופן שיש בה משום פריצות, ניתן לחייב אותה בגט ומפסידה כתובתה.

עורך דין רשאי להעסיק במשרדו טוען שאינו עורך דין ואולם ייצוג על ידי טוען המועסק במשרד עורכי דין טעון ייפוי כוח נפרד החתום ביד הלקוח.

כתב בשולחן ערוך (רכז,לב): כשם שאין לקרקעות אונאה, כך שכירות קרקע אין לו אונאה; עכ"ל. והטעם, כי קי"ל שכירות ליומא ממכר הוא. (סמ"ע סקנ"ז).

דשלום־בית לעולם לא יהיה עיוות הדין שהרי משיהיה שלום־בית, ותיבטל הסיבה – המריבה בין הצדדים, יתבטל המסובב – התביעה.

האם בית הדין יכול להשהות מתן פסק דין? בית הדין צריך להוציא את הפסק דין מיד כשנתברר לו הדין.

אם אתם מנהלים תיק גירושין בבית הדין הרבני, אם חשוב לכם להיות רגועים שיש מאחוריכם גב מקצועי ויציב שדואג לנהל עבורכם את התיק באופן שנכון עבורכם, עליכם לפנות אל טוען רבני מומחה לניהול תיק בבית הדין הרבני.

"מה שקנתה אשה קנה בעלה" (גיטין עז,א), ותיקנו חכמים שמעשי ידי אשה לבעלה. חז"ל תיקנו מעשי ידיה של האשה לבעלה, תחת מזונותיה (כתובות מז,ב), (אמנם יכולה האשה לומר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה, כלומר שהיא מעוניינת לפרנס את עצמה, כתובות קז,ב).

היות שתנאי החיים השתנו והמציאות כיום היא שגם האם נושאת בעול פרנסת הבית, על היושבים על מדין להוסיף לשיקול הדעת בפסיקת מזונות הילדים את היכולת הכלכלית של האם.

כאשר אחד מבני הזוג מגיש תביעה לשלום בית, הוא בעצם מצהיר בכך כי הוא מעוניין להשכין שלום בינו ובין בן זוגו, גם אם למען המטרה הזו יהיה עליו לבוא לקראת ולהשקיע.