תקנות הדיון


תקנה ד: הרכב בית הדין


באלו מקרים בית הדין דן בהרכב שלושה ובאלו מקרים יכול בית הדין לדון בדיין יחיד? בית הדין יושב בהרכב של שלושה דיינים, למעט מקרים שבהם רשאי בית הדין לדון בפחות משלושה לפי ההלכה. ורשאי בית הדין אזורי לדון בהרכב של פחות משלושה בעניינים אלו: א.עניינים שלא על ריב. ב.צווים לעיקול נכסים. ג.עניין שהסכימו עליו הצדדים, שעל פי ההלכה ניתן לוותר על הרכב של שלושה. ד.ענייני סדר ומינהל. ה.עניינים הנידונים במעמד צד אחד.



באיזה עניינים יכול יושב ראש הרכב בבית הדין הגדול, או בית הדין אזורי, לדון לבדו, ואת מי ראשי להסמיך לכך? והאם יכול הרכב של דיינים לומר שרוצים להוסיף עוד דיינים בדיון הבא? ליושב ראש ההרכב בבית הדין הרבני הגדול או האזורי, יש סמכות לדון לבדו בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים, להחלטות ביניים אחרות, וכן בענייני סדר ומינהל, וראשי הוא להסמיך חבר אחר של בית הדין לדון בעניינים אלו. נשאי בית הדין הגדול, רשאי להורות, לפני תחילת דיון בעניין מסוים, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של דיינים. והרכב של בית הדין שהתחיל לדון בעניין מסוים רשאי הוא לבקש שהמשך הדיון בעניין זה יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של דיינים ובהם הדיינים שהחלו בדיון.




הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות