פתיחת תיק יישוב סכסוך בבית הדין הרבני


בקשה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני


חוק גישור חובה

טרם יפתח אדם בהליכי גירושין או דרישת שלום בית וכל התביעות המסתעפות מדרישות אלו, עליו להגיש בקשה לישוב סכסוך במזכירות בית הדין הרבני, לאור חוק הגישור החדש. שמטרתו העיקרית היא לצנן את הסכסוך אליו נקלעו בני הזוג ולבדוק האם ניתן ליישבו בדרך רגועה, ללא הליכי משפט סבוכים וכאובים ומבלי ללכלך את הפרוטוקול המשפטי באשמות וטענות קשות אחד כלפי השני.


טוען רבני לניהול הליכי חוק הגישור

יש לציין שמומלץ מאוד לשכור את שירותיו של טוען רבני עוד טרם הגשת הבקשה ובכדי שיוכל להניב את מרב התועלת מהבקשה לישוב סכסוך ויגיש אותה בצורה הנכונה ביותר כולל בקשות סעד זמניות ודחופות המותרת על פי החוק. כמו כן טוען רבני ינהל את המשא ומתן בנוגע להסכם גירושין הוגן, בצורה ניטרלית ללא רגש או משקעים.


קיצור הליכי חוק הגישור

ישנה אפשרות להגיש בקשה לקיצור הליכי גירושין במידה והסיטואציה המשפטית דורשת זאת ואכן לפי החוק יש עילה לקצר את ההליך. להלן פסק דין המורה לקצר הליכי גישור מכוח חוק הגישור:


ב"ה

תיק 1045873/4 בבית הדין הרבני האזורי טבריה לפני כבוד הדיינים: 

הרב חיים בזק – אב"ד,    הרב שלמה שושן,    הרב ינון בוארון


הנדון: בקשה ליישוב סכסוך


החלטה

התקבלה בקשה מטעם האשה לקיצור תקופת הליכי המהו"ת בתיק זה. כמו כן התקבלה התנגדות לבקשה מטעם הבעל ועותק יועבר לצד השני. לטענת האשה, קיים הסכם גירושין מאושר ושני הצדדים מעוניינים להתגרש ואין כל הצדקה להמשך עיכוב ההליכים. הבעל טוען כי יש לאפשר לצדדים להגיע להסכמות בנושאים שבהם השתנו התנאים מאז אישור ההסכם, לאחר שאחד הקטינים עבר למשמורתו, ואין לאשר קיצור עיכוב ההליכים אלא יש לנסות תחילה ליישב את חילוקי הדעות בדרכי משא ומתן.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתיקים, מאשר בית הדין את הבקשה לקיצור תקופת העיכוב. האישור ניתן על פי התיקון האחרון לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ו-2016. בהתאם לתיקון, נכתב בסעיף 16 א' לתקנות, כי:

בעניינים אלה רשאית הערכאה השיפוטית וכו' לקצר את תקופת עיכוב ההליכים:


[...] (3) לצורך תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם הוגשה בקשה חדשה ליישוב סכסוך בתוך שנה מהגשת בקשה קודמת כאמור שלגביה חלפו התקופות המנויות בסעיף 3 (ה) לחוק, או אם מתקיימת בין הצדדים התדיינות שיפוטית בעניין אחר של סכסוך משפחתי בערכאה שיפוטית כל שהיא ושהתדיינות כאמור הסתיימה בתוך השנה שקדמה להגשת הבקשה החדשה.

בנדון שבפנינו, התקיימה התדיינות שיפוטית בין הצדדים בערכאה אחרת לפני מספר חודשים ואושר הסכם גירושין. כמו כן, ביום כ"ב באדר התשע"ז (20/03/2017), ניתן פסק דין לגירושין בהסכמה, לאחר שהצדדים הופיעו בפני בית הדין, הצהירו במסגרת הדיון שהתקיים בבית הדין על הסכמתם לסידור הגט ובית הדין הבהיר להם מהם התנאים הנחוצים להשלמת ההליך. למרות זאת, כאשר הגיעו לבית הדין לצורך מתן הגט, הבעל חזר בו מהסכמתו ודרש לשנות סעיפים בהסכם המאושר, בטרם מתן הגט. הבעל איננו טוען שיש סיכוי כל שהוא לשלום בית, אלא מעלה טענות חמורות המצדיקות גירושין בהקדם. עיכוב הגט מטרתו ברורה – סחטנות כלפי האשה שתסכים לדרישותיו. התנהלות זו איננה מצדיקה המשך עיכוב ההליכים, ומטרתה לגרום אך ורק לסחבת. הטענות שמעלה הבעל, גם אם הן צודקות, אין להן שום קשר לנושא הגירושין ועוסקות בנושא המשמורת והמזונות, נושא שאינו קשור לנתינת הגט, שניתן להסדירו גם לאחר סידור הגט.



המצב המתואר, מתאים לאמור בתקנה הנ"ל בענין קיום "התדיינות שיפוטית בעניין אחר של סכסוך משפחתי בערכאה שיפוטית כלשהי". גם אם נאמר שההתדיינות הסתיימה, עדיין מתקיים התנאי "שהתדיינות כאמור הסתיימה בתוך השנה שקדמה להגשת הבקשה החדשה". משום כך מאשר בית הדין לאשה להגיש מידית כל תביעה שתמצא לנכון על מנת לקדם את הליך הגירושין.

ההחלטה מותרת לפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של הצדדים

ניתן ביום י"א בסיון התשע"ז (05/06/2017).    

הרב חיים בזק – אב"ד       הרב שלמה שושן       הרב ינון בוארון