תקנות הדיון


תקנות הדיון 


מבוא


א. תחילת תוקף

ממתי חלות תקנות אלו, ומתי יפוג תוקפן של התקנות שקדמו להם? על פי התקנות שיובאו לקמן, ינהגו החל מיום א' בשבט התשנ"ג, ומאותו יום יפוג תוקפן של תקנות הדיון משנת תש"ך.


ב. היקף

על איזה מקרים חלות תקנות אלו? תקנות אלו יחולו על כל המשפטים וכל העניינים המובאים לפני בתי דין הרבניים בארץ, אם אין לגבי עניין מסוים הוראה אחרת.


ג. בית הדין הרבני הגדול

האם תקנות אלו חלות גם בבית הדין הרבני הגדול? הוראות אלו יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בית הדין הרבני הגדול.


פרק א - הרכב בתי דין ומקום מושבם



ד. הרכב בית הדין

בכמה דיינים צריך בית הדין לשבת בכדי לדון, ובאיזה עניינים יכול לדון בפחות משלושה? בית הדין יושב בהרכב של שלושה דיינים, למעט מקרים שבהם רשאי בית הדין לדון בפחות משלושה לפי ההלכה. ורשאי בית הדין אזורי לדון בהרכב של פחות משלושה בעניינים אלו: א.עניינים שלא על ריב. ב.צווים לעיקול נכסים. ג.עניין שהסכימו עליו הצדדים, שעל פי ההלכה ניתן לוותר על הרכב של שלושה. ד.ענייני סדר ומינהל. ה.עניינים הנידונים במעמד צד אחד.


באיזה עניינים יכול יושב ראש הרכב בבית הדין הגדול או בית הדין אזורי, לדון לבדו, ואת מי ראשי להסמיך, ומה רשאי להורות נשיא בית הדין הגדול, והאם יכול הרכב של דיינים לומר שרוצים להוסיף עוד דיינים בדיון הבא? ליושב ראש ההרכב בבית הדין הרבני הגדול או האזורי, יש סמכות לדון לבדו בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים, להחלטות ביניים אחרות, וכן בענייני סדר ומינהל, וראשי הוא להסמיך חבר אחר של בית הדין לדון בעניינים אלו. נשיא בית הדין הגדול, רשאי להורות, לפני תחילת דיון בעניין מסוים, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של דיינים. והרכב של בית הדין שהתחיל לדון בעניין מסוים רשאי הוא לבקש שהמשך הדיון בעניין זה יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של דיינים ובהם הדיינים שהחלו בדיון.


ה. מקום מושב בית הדין הרבני הגדול

היכן יושב בית הדין הגדול? בית הדין הרבני הגדול יושב בירושלים.


ו. אזורי שיפוט ומקומות מושב

כיצד קובעים אזורי שיפוט, ואת מקום מושבם של בתי דין אזוריים, והאם יכול דיין או בית הדין לשבת באזור שיפוטו, שלא במקומו הקבוע, והאם יכול לשבת שלא באיזור שיפוטו? אזורי שיפוט ומקום מושבם של בתי דין ייקבעו מזמן לזמן על ידי חבר דייני בית הדין הגדול ויפורסמו ברבים. כל בית הדין או דיין, רשאי לשבת בעניין מסוים, אם ראה צורך בכך, באיזור שיפוטו שלא במקומו הקבוע, ואם רוצה לשבת שלא באיזור שיפוטו צריך רשות מנשיא בית הדין הרבני הגדול.

היכן יושב בית הדין האזורי ירושלים, ואיזה ערים מועצות ויישובים שייכים לבית דין זה? בית הדין האזורי ירושלים, מקום מושבו בירושלים. ואלו הם הערים המועצות והיישובים השייכים לבית דין זה: נפת ירושלים, קיבוץ עין גדי, נפת רמלה, כולל לוד ורמלה, ישובי חבל מודיעין, רעות, מכבים, קריית ספר.

היכן יושב בית הדין האזורי תל אביב, ואיזה ערים מועצות ויישובים שייכים לבית דין זה? בית הדין האזורי תל אביב, מקום מושבו תל אביב. ואלו הם הערים המועצות והיישובים השייכים לבית דין זה: נפת תל אביב, תת נפה רמת גן, תת נפה חולון, העיר אילת בהסכמת הצדדים, "הערים בני ברק ראשון לציון, המועצות האזוריות הדר השרון, חוף השרון, ועמק חפר." (לכל אלו עם הגרשיים יש סמכות מקבילה גם לבית הדין הרבני האזורי פתח תקוה).



היכן יושב בית הדין האזורי חיפה, ואיזה ערים מועצות ויישובים שייכים לבית דין זה? בית הדין האזורי חיפה, מקום מושבו חיפה. ואלו הם הערים המועצות והיישובים השייכים לבית דין זה: נפת חיפה, נפת עכו, נפת יזרעאל חוץ מהעיר בית שאן והמועצה האזורית בית שאן, תת נפה נצרת, נפת חדרה, הישובים אור עקיבא, בנימינה, גבעת עדה, זכרון יעקב, מעגן מיכאל, עתלית וקיסריה.


היכן יושב בית הדין האזורי רחובות, ואיזה ערים מועצות ויישובים שייכים לבית דין זה? בית הדין באזורי רחובות, מקום מושבו רחובות. ואלו הם הערים המועצות והיישובים השייכים לבית דין זה: נפת רחובות, המועצה האזורית גזר החלק שבתוך נפת רחובות, המועצות המקומיות מזכרת בתיה, נחלת יהודה, נס ציונה וקריית עקרון.

היכן יושב בית הדין האזורי נתניה, ואיזה ערים מועצות ויישובים שייכים לבית דין זה? בית הדין האזורי נתניה, מקום מושבו נתניה. ואלו הם הערים המועצות והיישובים השייכים לבית דין זה: נפת השרון, נפת חדרה פרט ליישובים אור עקיבא, בנימינה, גבעת עדה, זכרון יעקב, מעגן מיכאל, עתלית וקיסריה.

היכן יושב בית הדין האזורי פתח תקוה, ואיזה ערים ויישובים שייכים לבית דין זה? בית הדין הרבני האזורי פתח תקוה, מקום מושבו פתח תקוה. ואלו הם הערים המועצות והיישובים השייכים לבית דין זה: נפת פתח תקוה, המועצה האזורית דרום השרון, המועצות האזוריות הדר שהרון, חוף השרון ועמק חפר, המועצות המקומיות אבן יהודה, טייבה טירה, כפר יונה, פרדסיה, קדימה, קלנוסה, ותל מונד, היישובים אבתאן, ביר אסכה, גן ליטווינסקי, ימא, ברג'ה ושבות עם.

היכן יושב בית הדין האזורי אשדוד, ואיזה ערים מועצות ויישובים שייכים לבית דין זה? בית הדין האזורי אשדוד, מקום מושבו אשדוד. ואלו הם הערים המועצות והיישובים השייכים לבית דין זה: העיר אשדוד, המועצות האזוריות ברנר, גן רווה, גדרות, נחל שורק, חבל יבנה ובאר טוביה, והמועצות המקומיות, גדרה, גן יבנה, ויבנה.


היכן יושב בית הדין האזורי אשקלון, ואיזה ערים מועצות ויישובים שייכים לבית דין זה? בית הדין האזורי אשקלון, מקום מושבו אשקלון. ואלו הם הערים המועצות והיישובים השייכים לבית דין זה: הערים אשקלון, וקריית גת, המועצות האזוריות חוף אשקלון, יואב לכיש, שער הנגב ושפיר, המועצות המקומיות קריית מלאכי ושדרות.

היכן יושב בית הדין האזורי באר שבע, ואיזה ערים מועצות ויישובים שייכים לבית דין זה? בית הדין האזורי אשקלון, מקום מושבו אשקלון. ואלו הם הערים המועצות והיישובים השייכים לבית דין זה: נפת באר שבע, תת נפה אילת, העיר אילת.

היכן יושב בית הדין האזורי טבריה, ואיזה ערים מועצות ויישובים שייכים לבית דין זה? בית הדין האזורי טבריה, מקום מושבו טבריה. ואלו הם הערים המועצות והיישובים השייכים לבית דין זה: נפת כנרת, רמת הגולן, העיר בית שאן, והמועצה האזורית בקעת בית שאן, הערים נצרת, ונצרת עילית.

היכן יושב בית הדין האזורי צפת, ואיזה ערים מועצות ויישובים שייכים לבית דין זה? בית הדין האזורי צפת, מקום מושבו צפת. ואלו הם הערים המועצות והיישובים השייכים לבית דין זה: נפת צפת ורמת הגולן, בית הדין הרבני האזורי צפת וטבריה, רשאי לקבוע מקום מושבו בקצרין, אם ראה צורך בכך.



פרק ב - מקום המשפט


ז. המשפט במקום הנתבע

אדם שרוצה להגיש תביעה להיכן מגיש אותה, ואיזה מקומות אנו רואים בהם כמקום הנתבע, ומה הדין אם אין לנתבע מקום קבוע, ומה הדין אם הנתבע בחו"ל? התובע הולך אחר הנתבע, ולכן על התובע להגיש את תביעתו לבית הדין האזורי של מקום הנתבע. כמקומו של הנתבע יראו את מקום מגוריו הקבוע, או את מקום עבודתו, או מקום עסקיו העיקריים. כשאין לנתבע מקום קבוע בארץ, המקום שנמצא בו נחשב כמקומו. אם מקום הנתבע אינו ידוע או שמקום מגוריו הוא בחוץ לארץ, תוגש התביעה לבית הדין האזורי של מקום התובע.


ח. יותר ממקום אחד

כשמקום הנתבע נמצא בכמה אזורי שיפוט, להיכן יגיש התובע את תביעתו, ומה רשאי בית הדין לעשות כשמקבל את התביעה? אם לפי הכללים שבסעיף הקודם, יותר מבית דין אזורי אחד נחשב כבית דין של מקום הנתבע, הברירה בידי התובע לבחור באחד מבתי דין אלה. אולם בית הדין שהעניין הוגש לפניו רשאי, לפי בקשת הנתבע ולאחר שמיעת הצדדים, אם ראה נימוק חשוב לכך להעביר את הדיון לבית דין של מקומו האחר של הנתבע.  


ט. נתבעים אחדים

כשהתובע תובע כמה אנשים, היכן רשאי להגיש את התביעה, ומה רשאי בית הדין לעשות כשמקבל את התביעה? במשפט נגד נתבעים אחדים, הברירה בידי התובע לתבוע במקומו של אחד הנתבעים העיקריים, אולם בית הדין רשאי להחליט, לפי בקשת נתבע ולאחר שמיעת הצדדים, אם ראה נימוק חשוב לכך, להעביר את הדיון לבית הדין של מקומו של נתבע אחר.


י. משפט בין בני זוג

תביעה בענייני אישות בין בני זוג להיכן תוגש, ומה הדין אם לא הוגשה כדין וניתנו נימוקים על כך, ואיזה סמכויות יש לבית הדין שבו הוגשה התביעה בענייני אישות? תביעה בין בני זוג בענייני אישות, תוגש לבית הדין הרבני של מקום המגורים האחרון של בני הזוג. אם הוגשה תביעה בבית הדין שאינו במקום האחרון של בני הזוג, וניתנו נימוקים למה הוגשה התביעה שלא במקומם האחרון, רשאי בית הדין לפי שיקול דעתו לדון בתביעה. הוגשה תביעה בענייני אישות, והתנהל דיון בבית הדין במקום פלוני, אם הדיון הסתיים בגירושין, תהא בידי אותו בית דין הסמכות לדון בעניינים הקשורים באותה תביעה, גם לאחר הגירושין. הסתיים הדיון בהחלטה סופית אחרת בתיק העיקרי תהא בידי אותו בית דין הסמכות לדון בשינוי אותה החלטה אם אחד הצדדים ממשיך לגור באזור שיפוטו של אותו בית דין.


יא. תביעה של הורה

אבא שתובע את בנו, להיכן תוגש התביעה, ומי משלם את הוצאות? תביעה של הורה נגד בנו אפשר להגיש גם במקומו של ההורה, ובית הדין יחליט אם ההוצאות הנוספות הכרוכות בכך יחולו על התובע.


יב. תביעה במקום העיסקה

נעשתה עיסקה במקום מגוריהם של שני הצדדים וכעת עזב צד אחד את המקום, להיכן תוגש התביעה? נעשתה עיסקה במקום מגוריהם של שני הצדדים, ואחר כך עזב אחד מהם את המקום, הברירה בידי התובע להגיש תביעה בעניין העיסקה, במקומו של הנתבע או במקום העיסקה אם היא עדיין מתקיימת.


יג. הסכם בדבר מקום המשפט

האם מועיל הסכם בין הצדדים על מקום המשפט, והאם בית הדין רשאי שלא לקבל את התביעה, וכיצד נפעל אם בית הדין לא קיבל את התביעה? היה הסכם בין הצדדים על מקום המשפט, כוחו של הסכם כזה הוא יפה וכל צד קשור בו. בית הדין שעליו הסכימו, רשאי על אף ההסכם, שלא לקבל את התביעה, החלטת בית הדין טעונה נימוקים בכתב. החליט בית הדין שלא לקבל את התביעה, יחולו על התביעה כללי הסמכות הרגילים.


יד. הסכמה מכללא

אדם שהוזמן לבית הדין, ובא והתחיל לטעון את טענותיו, האם יכול לאחר מכאן לומר שאינו רוצה לדון בבית הדין זה? הוזמן צד לדין בבית הדין ונכנס לטענות לגופו של עניין בלי שיעורר תחילה את שאלת מקום המשפט, רואים אותו כאילו הסכים במפורש להתדיין במקום שהוזמן, ושוב אין שומעים טענה נגד סמכות בית דין זה.


טו. עניינים שלא על ריב

בבקשה לדון בעניינים שלא על ריב, כגון היתר לסידור חו"ק, או אישור נישואין וביטולם, אישור גירושין ואימוץ קטנים, וכדומה... היכן תוגש הבקשה. והיכן תוגש בקשה למתן צו ירושה, אישור צוואה או ייסוד הקדש? בקשה בעניינים שלא על ריב, כגון היתר לסידור חופה וקידושין, אישור נישואין או ביטולם, אישור גירושין, אימוץ קטנים, וכדומה... תוגש במקום מגוריו של המבקש או המבקשים. ובקשה למתן צו ירושה, אישור צוואה או ייסוד הקדש, תוגש במקום מגוריו של המבקש, או במקום מגורי רוב המבקשים, או במקום מגוריו האחרון של הנפטר או במקום שבו נמצא נכס העיזבון או ההקדש.


טז. תביעה שלא במקום הנתבע

אדם שהגיש תביעה שלא במקום הנתבע, בטענה שאינו יכול לדון במקום הנתבע, האם בית הדין שבו הוגשה התביעה יכול לדון בתביעה זו? הגיש אדם תביעה שלא במקומו של הנתבע, אלא בבית דין אחר הקרוב ביותר למקומו של הנתבע, בטענה שבנסיבות העניין אינו יכול להתדיין במקומו של הנתבע, רשאי בית הדין אשר אליו הוגשה התביעה לדון בדבר ולהחליט אם להזדקק לתביעה.


יז. צוים זמניים

תובע שהגיש תביעה למתן צו זמני שלא במקום הנתבע, האם רשאי בית הדין לדון בכך, ומה הדין אם הנתבע מבקש שהמשך הדיון בצו הזמני, יועבר לבית הדין בעל סמכות? הוגשה בקשה לבית הדין לשמירת זכויות המבקש מפני חשש עיגון או חשש של הברחת נכסים, רשאי בית הדין, אם ראה נימוק לכך, להזדקק לבקשה ולהוציא צווים זמניים בהתאם לבקשה, אף אם לא נתקיימו כללי הסמכות שנתבארו לעיל. ביקש הנתבע שהמשך הדיון בצו הזמני יתנהל בבית הדין שהוא בעל סמכות כפי שנתבאר לעיל, רשאי בית הדין שהתחיל לדון בבקשה להחליט, לפי נסיבות העניין, אם להמשיך בדיון או להעבירו לבית הדין בעל סמכות כאמור לעיל.


יח. תביעות אגב ונגד

תביעת אגב, ותביעת נגד, היכן יש להגיש? תביעת אגב או תביעת נגד, יש להגיש באותו בית הדין אשר בו הוגשה התביעה המקורית.


יט. הטוען חוסר סמכות

עד מתי יכול אדם להגיש טענה בדבר חוסר סמכות מקומית על בית הדין, ומה הדין אם לא הגיש עד אז? טענה בדבר חוסר סמכות מקומית ניתן להגיש בכתב תוך שלושים יום מיום קבלת התביעה. לאחר מועד זה לא תישמע עוד טענה בדבר חוסר סמכות מקומית על ידי הצדדים, ובית הדין יחליט בדבר לפי שיקול דעתו.


כשטוען הנתבע, חוסר סמכות על בית הדין המקומי, מה עליו לפרט, ומה הדין אם בית הדין קיבל את טענתו בדבר חוסר סמכות מקומית, וכשקיבל בית הדין את טענת חוסר הסמכות, האם יוכל הנתבע לטעון שוב חוסר סמכות? טען הנתבע לחוסר סמכות מקומית, בכתב או בעל פה, ביום שנקבע לדיון, חייב הנתבע לפרט לאיזה בית דין או בתי דין יש סמכות לפי דבריו, ובמקרה שבית הדין יקבל את טענת הנתבע בדבר חוסר סמכות מקומית, יוכל התובע לדרוש להעביר את הדיון אל בית הדין שהוא לפי דברי הנתבע בעל סמכות לדון, ושוב לא יוכל הנתבע, לטעון טענת חוסר סמכות בבית הדין אשר אליו הועבר הדיון.


כשטוען הנתבע טענת חוסר סמכות בדיני ממונות מה עליו לעשות, ועד מתי יכול לטעון? בדיני ממונות חייב הנתבע לעלות טענת חוסר סמכות מכל סוג בכתב תוך שלושים יום מיום קבלת התביעה, וכן לפרט לאיזה בית הדין כן יש סמכות לפי דבריו, ולאחר מועד זה לא תישמע כל טענה בדבר חוסר סמכות.


כ. שיפוט במקרים מיוחדים

האם בית הדין רשאי לחרוג מכללי הסמכות, ומה רשאי נשיא בית הדין הרבני הגדול לערעורים לעשות, ולאחר שהעבירו את עניין לבית הדין כל שהוא האם רשאי הוא להעבירו לבית דין אחר? בית הדין רשאי לפי שיקול דעתו, לקיים דיון תוך חריגה מכללי הסמכות המקומית דלעיל. ונשיא בית הדין הרבני הגדול לערעורים רשאי, בכל שלב משלבי הדיון, לפי בקשת בית הדין הדן בעניין מסוים או לבקשת אחד הצדדים, להעביר את הדיון לבית הדין אחר אם ראה נימוק חשוב לכך שירשם בהחלטתו. בית הדין שאליו הועבר עניין כאמור לא יעבירנו לבית דין אחר.


כא. העברת תיק

החליט בית הדין להעביר תיק לבית הדין אחר, מה עליו לעשות, ואת אישורו של מי הוא צריך בשביל כך, והאם צריך אישור על העברת תיק להרכב אחר באותו בין דין? החלטת בית הדין להעביר תיק לבית דין אחר או קביעה שמקום הדיון בתיק הוא בבית הדין אחר, תנומק בכתב. ובנוסף לכך ההחלטה טעונה את הסכמתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול או של מי שהוסמך לכך על ידו. החליט בית הדין להעביר תיק להרכב אחר של דיינים שבאותו מקום, ואותו הרכב קיבל את התיק לדיון, החלטתו לא טעונה אישור נשיא בית הדין הרבני הגדול.


כב. סמכות לקבוע בית דין

החליט דיין או בית הדין אזורי לפסול עצמו או להסתלק מלדון בעניין, את אישורו של מי הוא צריך, ומה הדין אם דיין החליט לפסול את עצמו עקב קרבת משפחה, האם צריך לכך אישור, ומה הדין שאישר נשיא בית הדין הגדול, לדיין או לבית דין אזורי להסתלק או לפסול עצמו מלדון, כיצד ייקבע בית דין לדון בעניין שמננו הסתלקו? החלטה של דיין או בית הדין אזורי, לפסול את עצמו או להסתלק מלדון בעניין, טעונה אישור של נשיא בית הדין הרבני הגדול, או של דיין שהוסמך על ידו. החליט דיין לפסול את עצמו עקב פסלות קרבת משפחה לפי הדין, אין צריך את אישורו של נשיא בית הדין הגדול. החליטו בית הדין או דיין, להסתלק או לפסול את עצמם, ואישר נשיא בית הדין הרבני הגדול, ואין באותו איזור בית הדין אחר הכשר לדון בעניין זה, או שאי אפשר לקבוע את בית הדין המוסמך לפי התקנות יקבע נשיא בית הדין הרבני הגדול, או דיין שיוסמך על ידו, לפי בקשת אחד מבעלי הדין, את בית הדין אשר ידון בעניין.


כג. תביעה בשני בתי דין

הוגשה תביעה לשני בתי דין לאיזה מהם תהיה הסמכות לדון? הוגשה תביעה בקשר לעניין אחד בבתי דין שונים בעלי סמכות, יתברר המשפט באותו בית הדין אשר לפניו הוגשה התביעה בראשונה.


כד. חלוקת העניינים בין בתי דין

מקום שיש בו יותר מהרכב בית דין אחד, כיצד ייקבע הסדר חלוקת העניינים, ומי יקבע את ההסדר, אם לא נקבע הסדר? במקום שיש בו יותר מהרכב בית דין אחד, יקבע ראש אבות בתי הדין, בהתייעצות עם אבות בתי הדין במקום, את הסדר העניינים בין בתי הדין וחלוקתם. ובמידה ולא נקבע הסדר כאמור, יקבע נשיא בית הדין הרבני הגדול את הסדר העניינים וחלוקתם.


 

פרק ג - הגשת המשפט


כה. הגשת תביעה

כיצד מגישים תביעה ולאן? כל תביעה תוגש על ידי מסירת כתב תביעה למזכירות בית הדין.


כו. כתב תביעה

מה צריך להיות כתוב בכתב התביעה? כל כתב תביעה יכיל: א.ש ין שבו מוגשת התביעה. ב. שם התובע, שם משפחתו, ומספר זהותו, מענו, מיקוד ומספר טלפון, שם האפוטרופוס ומענו, מיקוד ומספר טלפון אם יש לתובע אפוטרופוס, שם המורשה ומענו, מיקוד ומספר טלפון, אם התובע מיוצג על ידי מורשה. ג. שם הנתבע ושם משפחתו, מספר זהותו, מענו, מיקוד ומספר טלפון אם ניתן לבררם, שם האפוטרופוס ומענו, אם ישנו כזה, מיקוד ומספר טלפון, שם המורשה ומענו, מיקוד ומספר טלפון, אם הנתבע מיוצג על ידי מורשה. ד. העובדות המשמשות יסוד לתביעה. ה. עתירת התובע, ואם העתירה היא לתשלום סכום כסף, עליו לנקוב את הסכום בדיוק, או בקירוב אם התובע לפי דבריו אינו יכול לקבוע בדיוק את הסכום בזמן הגשת התביעה.


כז. צירוף תביעות

כאשר רוצה התובע לתבוע בכמה עניינים, כיצד יעשה זאת? התובע רשאי לכלול בכתב תביעה אחד, תביעות אחדות הנובעות מעילות שונות ונפרדות, אלא שעליו לפרט כל אחת מהן לחוד.


כח. חתימת התובע והרשאה

האם צריך התובע לחתום על כתב התביעה, ומה יעשה שאינו יכול לחתום, ומי יאשר את החתימה, ומה צריך מורשה לצרף כשחותם על כתב תביעה בעצמו, ומה הדין אם לא צירף זאת? כתב התביעה יהא חתום בחתימת יד התובע, או אם אין התובע יודע לחתום, בטביעת אצבעו, או על ידי מורשהו. חתימת התובע או טביעת אצבעו לפי העניין, תאושר על ידי המזכיר הראשי של בית הדין או מי שהוסמך לכך על ידו. נחתם כתב תביעה על ידי מורשה יצרף המורשה לכתב התביעה הרשאה בכתב. כתב תביעה שנחתם על ידי מורשה לא יתקבל אם לא צורפה אליו הרשאה בכתב. 


כט. העתקים

למי צריך התובע למסור העתקים של התביעה, וכמה, ומה יעשה בית הדין שמקבל את העתקים? על התובע להגיש העתק אחד של כתב התביעה בשביל בית הדין וכן מספר העתקים כמספר הנתבעים לידי בית הדין. העתק מכתב התביעה יימסר אחר כך לכל נתבע יחד עם הזמנה לדין, כאמור להלן בפרק ד.


ל. הודעה לתובע

כשבית הדין מקבל את העתקים של כתב התביעה, מה עליו לעשות, וכיצד יינתן אישור לתובע על תביעתו? מזכירות בית הדין תקבל את כתב התביעה עם ההעתקים הנזכרים בסעיף הקודם ותרשום על גבי כתב התביעה את יום הגשתו ואת המספר הסידורי של התיק, והיא תקבע גם את התאריך לבירור המשפט, תרשום אותו על גבי כתב התביעה ותחתים את התובע או את מורשהו מתחת לתאריך זה, החתמה זו תשמש אישור לתובע.


לא. קביעת תאריכים

כיצד יקבע בית הדין תאריך לדיון? בקביעת תאריכים למשפטים שאינם תביעה למזונות ינהג המזכיר לפי הכלל של כל הקודם קודם ובהתאם להלכה, אלא אם כן ניתנה לו הוראה אחרת בכתב על ידי בית הדין או על ידי דיין.


לב. תביעת אגב ותביעת נגד

האם רשאי התובע במהלך המשפט להגיש תביעת אגב, והאם רשאי הנתבע להגיש במהלך המשפט תביעת נגד, והאם צריך להגיש את התביעות אלה בכתב, והאם רשאי בית הדין שלא לצרף את התביעות הללו לתביעה העיקרית? במהלך המשפט רשאי התובע להגיש תביעת אגב, היינו: תביעה הקשורה לתביעה העיקרית או שיש לה יחס אליה, וכן רשאי הנתבע להגיש במהלך המשפט תביעת נגד, נגד התובע. תביעות כאלה, אם הן מובאות בשעת הדיון, אין מן הצורך להגישן בכתב, ומספיק אם נרשמו בפרוטוקול, אלא אם החליט בית הדין אחרת. בית הדין רשאי להחליט שלא לצרף תביעת אגב או תביעת נגד לתביעה העיקרית, במקרה זה על בית הדין לנמק את החלטתו.


לג. תביעת מזונות

כיצד תוגש תביעה למזונות, וכיצד ישיב הנתבע בתביעה על מזונות, ולמתי יקבע מועד הדיון בתביעה על מזונות? תביעה למזונות תוגש בצירוף טופס שייקבע לפי תקנה ריא (שמבואר שם שחבר בית הדין הרבני הגדול יקבע נוסחאות לכך). נתבע בתביעה למזונות יגיש כתב תשובה לתביעה בצירוף טופס שייקבע לפי תקנה ריא. תביעה למזונות תיקבע לדיון במועד האפשרי הסמוך ביותר ליום הגשת התביעה, הוראה זו תחול גם על כל תאריך נדחה.


לד. כתב תשובה

בתביעה שאינה של מזונות האם רשאי הנתבע לכתוב כתב תשובה, וכשהנתבע מגיש כתב תשובה על כתב התביעה, למי עליו להגיש זאת ובכמה עותקים, ומה יעשה  בית הדין עם העותקים? בתביעה שאינה למזונות הנתבע רשאי, אם רצונו בכך, להגיש כתב תשובה על כתב התביעה. על הנתבע להגיש העתק אחד של כתב התשובה לבית הדין, ומספר העתקים נוסף כמספר התובעים. מזכירות בית הדין תעביר את כתב התשובה לידי התובעים.


פרק ד - הזמנת בעלי דין


לה. הזמנת בעל דין

הזמנה לבעל דין, האם היא בכתב? כל הזמנה לבעל דין תיעשה בכתב, מלבד במקרים שבתקנות אלה נאמר אחרת.


לו. כתב ההזמנה

כשבית הדין מזמין בעל דין, מה צריך להיות כתוב בהזמנה, ומי יחתום עליה, ומה צריך לצרף להזמנה, וממתי? הזמנה בכתב צריכה לכלול את שמו ומקומו של בית הדין, מספר התיק, שמות הצדדים, מהות העניין שלשמו באה ההזמנה, שמו ומענו של המוזמן, והיום והשעה שבהם הוא נדרש להופיע. ההזמנה צריכה להיות חתומה בחותמת בית הדין, ובחתימת יד פקיד בית הדין, ולשאת את התאריך שבו נכתבה. לכתב ההזמנה יצורף טופס אישור מסירה, מנהל בית הדין הרבנים יקבע את המועד שבו צריך לשלוח אישור מסירה.


לז. אופן משלוח ההזמנה

באיזה דרכים ניתן לשלוח את ההזמנה לבעל דין, והיכן יצוין כיצד נעשתה ההזמנה? משלוח הזמנה יכול שייעשה באמצעות שליח בית דין ויכול שייעשה באמצעות הדואר. מזכירות בית הדין תרשום בתיק התביעה, או בתעודה שתצורף לתיק, מהו אופן משלוח ההזמנה.


לח. זמן משלוח ההזמנה

כמה זמן לפני מועד הדיון צריכה ההזמנה להישלח לבעל דין, והאם מזכירות בית הדין, או בית הדין עצמו רשאי לחרוג מזמן זה? ההזמנה בתביעה שאינה למזונות תישלח לפחות שלושים יום לפני מועד הדיון. במקרים דחופים רשאית המזכירות לסטות מהוראה זו. בית הדין רשאי לסטות מהוראה זו לפי שיקול דעתו.


לט. אישור מסירת ההזמנה

כיצד תעשה הזמנה שנעשית על ידי שליח בית הדין, או על ידי דואר רשום, ולאן יצורף העתק ההזמנה, ואישור המסירה? הזמנה הנעשית באמצעות שליח בית דין תיעשה בשני טפסים שווים. טופס אחד ישאיר שליח בית דין בידי המוזמן, ואת השני הוא יחזיר לבית הדין כשהוא חתום בידי המוזמן ובו יאשר השליח בחתימת ידו את זמן מסירת ההזמנה וזמנה. אם ההזמנה נעשית באמצעות הדואר, עליה להישלח בדואר רשום עם אישור מסירה, אלא אם הורה בית הדין על משלוח בדרך אחרת. העתק ההזמנה ואישור המסירה יצורפו לתיק התביעה.


מ. מסירת ההזמנה על ידי שליח בית דין

כששליח בית הדין מזמין בעל דין לדין כיצד יזמנו, והיכן, ומה הדין כשהבעל דין מסרב לקבל את ההזמנה או לחתום עליה, ומה יעשה שליח בית הדין אם אינו מוצא את המוזמן, והאם יכול למסור את ההזמנה לתובע שיעביר לנתבע? שליח בית הדין ימסור את ההזמנה למוזמן בכל מקום שהוא מוצא או פוגש אותו. סירב המוזמן לקבל את ההזמנה מידי שליח בית הדין או שקיבלה וסירב לחתום, ירשום השליח את דבר הסירוב בכתב על הטופס שהוא מחזיר לבית הדין. לא מצא שליח בית הדין את המוזמן, ימסור את ההזמנה בדירת המוזמן לאחד מבני ביתו הבוגרים או במקום עסקו לידי אחד מהעובדים בו או לאחד משכניו הקרובים, יחתים את מקבל ההזמנה וירשום בה את שמו המלא של המקבל וקרבתו או יחסו אל המוזמן וזמן מסירתה, ואם סירב המקבל לחתום, ירשום את דבר הסירוב. בשום פנים ואופן לא ימסור שליח בית הדין את ההזמנה לידי יריבו של המוזמן.


מא. הזמנה במקום אחר

כשבעל דין נמצא בחוץ לארץ, האם אפשר לשלוח לו הזמנה בדואר רשום, ומה הדין אם החליט בית הדין שההזמנה תעשה על ידי שליח בית הדין, ומקום הבעל דין אינו במקום מושב בית הדין? לא יישלחו כתבי בית דין לנתבע הנמצא מחוץ לתחום מדינת ישראל אלא לאחר שמזכירות בית הדין תקבל אישור בדבר הצורך לכך. אם בעל הדין שאותו יש להזמין אינו נמצא במקום מושבו של בית הדין, ובית הדין החליט שההזמנה לא תיעשה באמצעות הדואר, תישלח ההזמנה אל בית הדין של המקום אשר נמצא בו המוזמן, ואם אין שם בית דין, תישלח ההזמנה אל הרב המקומי או אל רשות ציבורית מקומית, והמסירה תיעשה על ידי שליח בהתאם להוראות, שצריך שליח בית הדין לעשות כשמזמין בעצמו את הבעל דין.


מב. תחליף המצאה

כשאין אפשרות להזמין את בעל הדין בדואר רשום או על ידי שליח בית הדין, כיצד יזמינו בית הדין, ולמתי יקבעו לו את הדיון? נוכח בית הדין שאי אפשר להמציא הזמנה לדין בדרך שנקבעה, רשאי הוא להורות על המצאת ההזמנה בדרכים אלה כולן או מקצתן: א.בהדבקת עותק שלה בבית שבו, לפי הידוע, גר או עסק הנמען לאחרונה. ב.בפרסום מודעה ברשומות או בעיתון יומי. ג.בכל דרך אחרת שתיראה לו. תחליף המצאה לפי תקנה זו כוחה יפה כהמצאה לנמען גופו. בית הדין המורה על תחליף המצאה, יקבע מועד לתחילת המשפט בהתאם לנסיבות.


מג. הזמנה על ידי פרסום

מתי רשאי בית הדין להורות על הזמנה בדרך פרסום? בית הדין לא יחליט על הזמנת בעל דין בדרך של פרסום, אלא אחרי שמבקש ההזמנה הצהיר בפני בית הדין או בפני מי שהוסמך לכך על ידו, כי אינו יודע את מקומו של המוזמן וכי עשה את כל מה שביכולתו לברר את הדבר, לרבות חקירה ודרישה ברשויות המוסמכות, ולא עלה בידו.


מד. הזמנה בלתי מספקת

מתי רשאי בית הדין להורות שההזמנה שנעשתה היא בלתי מספקת? בכל מקרה של מסירת ההזמנה לא לידי בעל הדין בעצמו, רשאי בית הדין, לפי הנסיבות, לראות את מסירת ההזמנה כבלתי מספקת.


מה. הודעת תאריך בבית הדין

כשנכתב בפרוטוקול שבתאריך מסוים יהיה דיון, האם נחשב הדבר כהזמנה? הודעה על ידי בית הדין לצד על תאריך ישיבה שנרשמה בפרוטוקול היא כהזמנה בכתב שנמסרה לצד.


מו. מסירת כתבים אחרים

כיצד ישלחו כתבים שונים לבעלי דין? מסירת כתב תביעה, פסק דין או כל כתב אחר המיועד לבעל דין, תיעשה בדרך דומה למסירת ההזמנה בהתאם לאמור לעיל.


פרק ה – הרשאה


מז. מינוי מורשה

האם יכול בעל דין למנות מורשה, ומתי אינו יכול למנות מורשה, וכיצד ימנה את המורשה, ומי יקבע את נוסח ההרשאה, ומה הדין אם נעשתה הרשאה לא כפי שנקבע? כל בעל דין יכול למנות מורשה להופיע ולפעול בשמו ובמקומו בפני בית הדין, כל אימת שאין צורך כי בעל הדין יופיע ויפעל אישית. הרשאה למורשה תהא בכתב. חבר דייני בית הדין הרבני הגדול יקבע נוסח להרשאה. אם ההרשאה אינה כפי הנוסח שקבעו חבר בית הדין הרבני הגדול, יחליט בית הדין אם לקבלה או לא.


מח. פעולה ללא הרשאה ומינוי אפוטרופוס לדין

בעל דין שלא יכול לפעול בעצמו, וכן אינו יכול למנות מורשה בעצמו, כיצד ייוצג בבית הדין, והאם זה צריך להיות בכתב, ולמי בית הדין רשאי למנות אפוטרופוס? התברר שבעל הדין אינו יכול לפעול בעצמו וגם אינו יכול למסור הרשאה כדין ושעיכוב בדיון עלול לגרום נזק לבעל הדין, יכול בית הדין להרשות לאדם אחר לפעול בשם הבעל דין ולהגן על זכויותיו גם בלי הרשאה בכתב. בית הדין רשאי למנות לפסול דין, או למי שזקוק לאפוטרופוס, אפוטרופוס לדין אשר ייצגו ייצוג מלא בכל ההליכים בבית הדין.


מט. העברת הרשאה

האם מורשה יכול להעביר תביעה למורשה אחר? מורשה על פי הרשאה יכול, אם הרשאתו מכילה ייפוי כוח לכך, להעביר את זכויותיו על פי ההרשאה כולן או מקצתן לאחר.


נ. עורכי דין וטוענים

מי כשיר לפעול בבית הדין כמורשה, והאם רשאי בית הדין לקבל אדם שאינו כשיר להיות מורשה כמורשה, והאם צריך אישור נוסף בכל ישיבה, ומה הדין אם נפסל המורשה, רב, עובד רבנות, או עובד המועצה הדתית, או עובד בית הדין או עובד מדינה, האם רשאים לשמש כמורשים? כמורשה בבית הדין כשיר לפעול: א.עורך דין בעל רשיון לפי חוק לשכת עורכי הדין. ב.טוען רבני בעל רשיון לפי תקנות הטוענים הרבניים. בית הדין יכול להרשות הופעת מורשה לשם פעולה מסוימת או משפט מסוים, אף אם המורשה אינו עורך דין או טוען רבני מוסמך. רשות זאת מבית הדין תידרש לגבי כל הופעה וישיבה. מורשה שנפסל להופעה, לא יופיע גם שלא בתמורה. רב המשמש בקודש, עובד רבנות או המועצה הדתית או עובד בית הדין או עובד מדינה, לא יורשה להופיע בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם כן הוא מופיע בתוקף תפקידו.


נא. הפסקת הופעה במשפט

האם בית הדין רשאי לפסול מורשה להופיע בבית הדין, ומתי רשאי לעשות זאת? בית הדין יכול להפסיק את הופעתו של כל מורשה במשפט, אם הוא רואה שהמורשה מפריע להוציא דין אמת לאמיתו או שאינו מציית להוראת בית הדין או שאינו מתייחס לבית הדין בכבוד הראוי.


פרק ו – מהלך הדיון


נב. דיון בדלתים סגורות ובדלתים פתוחות

באלו מקרים יתקיים דיון בדלתיים סגורות, ובאלו מקרים יתקיים דיון בדלתים פתוחות, וכשמתקיים דיון בדלתים סגורות, האם רשאי בית הדין להרשות כניסת אדם מסוים? הדיון בענייני משפחה ובבקשות לגיור מתנהל בדלתיים סגורות, ובשאר העניינים בדלתיים פתוחות, אלא אם בית הדין הורה אחרת במשפט מסוים או בישיבה מסוימת. בכל אופן רשאי בית הדין להרשות או לא להרשות את נוכחותו של אדם מסוים או סוגי בני אדם.


נג. לבוש צנוע

כיצד צריכה להיות הופעתם החיצונית של בעל דין, ומורשים? אין להופיע לפני בית הדין אלא בלבוש צנוע והולם, כולל כיסוי ראש. עורכי דין וטעונים רבנים יופיעו גם במקטורן או בלבוש עליון, אלא אם כן הסכים בית הדין להופעה שונה.



נד. איסור פרסום

האם מותר לפרסם דיון שהתנהל בדלתיים סגורות, וכיצד? הדיונים המתנהלים בדלתיים סגורות הם חסויים. אין לפרסם פרטים על מהלך הדיונים, אלה באישור מפורש, בכתב, של בית הדין.


נה. ניהול הדיון

מי אחרי על ניהול הדיון ושמירה על הסדר בבית הדין, ומה רשאי לעשות במקרה שאדם מפריע או אינו מציית לבית הדין, ומה רשאי בית הדין לעשות כשאדם מפריע או אינו מציית להוראות בית הדין? ניהול הדיון וכן השמירה על הסדר והמשמעת בבית הדין בשעת הדיון הם בידי היושב ראש של בית הדין. הוא רשאי גם לצוות להוציא מאולם בית הדין כל אדם המפריע למהלך הדיון על ידי נוכחותו, התנהגותו או אי ציות להוראות או מופיע בלבוש לא צנוע ובלתי הולם. אדם המפריע למהלך הדיון, רשאי בית הדין לצוות על הרחקתו, ורשאי הוא, לאחר שהתרה באותו אדם והלה לא שעה להתראה, להענישו על כך בקנס או במאסר עד שלושה חדשים.


נו. בירור הופעה

מה צריך בית הדין לעשות לפני תחילת הדיון, והיכן זה יירשם? לפני התחלת הדיון יברר בית הדין אם הופיעו הצדדים, ובהעדר אחד מהם אם הנעדר הוזמן כדין. פרטים אלו יירשמו בפרוטוקול.


נז. נוכחות בעלי הדין אישית

מתי בעלי הדין רשאים שלא להיות נוכחים במהלך הדיון? במשך כל מהלך המשפט על בעלי הדין להיות נוכחים גם אם יש להם מורשים, אלא אם כן החליט בית הדין שאין צורך בנוכחותם או בנוכחות אחד מהם בכל מהלך המשפט או בחלק ממנו.


נח. אי הופעת בעל דין אישית

במקרה שלא הופיע בעל דין, אלא הופיע מורשהו, מה רשאי בית הדין לעשות? לא הופיע בעל דין עצמו אלא מורשהו, יחליט בית הדין לפי הנסיבות של המקרה אם: א.לדחות את שמיעת הטענות עד שיופיע בעל הדין בעצמו. ב.או, לשמוע את טענות המורשה של בעל הדין הנעדר, עד שיתברר אם יש צורך בהופעת בעל הדין עצמו אם לאו. ג.או, אם בעל הדין אינו יכול להופיע בעצמו, כגון אם הוא בחוץ לארץ או אם מוצא בית הדין שחקירת בעל הדין עצמו לא תוכל להועיל לברור הדין, לשמוע את המורשה במקום בעל הדין. ד.או, לשגר שליחים לקבל טענות בעל דין.


נט. סדר הדיון

מהו סדר הדיון בבית הדין הרבני? הדיון מתנהל לפי סדר זה: 

א.טענות התובע והנתבע וחקירתם. 

ב.עדויות והוכחות. 

ג.סיכומי הצדדים, בעל פה או בכתב, לפי קביעת בית הדין.


ס. שמיעת בעלי הדין עצמם

האם חייבים בעלי הדין לטעון בעצמם, ומתי בית הדין יכול לאשר שיטען המורשה במקום הבעל דין? גם אם יש לצדדים מורשים, חייבים בעלי הדין לטעון בעצמם בתחילה ולברר את דבריהם, ומורשיהם יוכלו להסביר ולנמק את טענותיהם אחרי כן. בית הדין יכול, לפי ראות עיניו להרשות, בטענות מסוימות או במשפט מסוים, שהמורשה יטען לפני מרשהו או אפילו במקומו. אם בית הדין מוצא, כי לשם חיקור הדין רצוי שהבעל דין עצמו לא יהיה נוכח בזמן שמורשהו מרצה את דבריו, רשאי הוא לצוות על כך.


סא. חובת תשובות כנות

האם חייב בעל דין לענות תשובות כנות, ולצרף כל מסמך שבית הדין יבקש? בעל הדין חייב לענות תשובות מלאות, אמיתיות וכנות ובלי השתמטות, על כל השאלות שבית הדין יעמיד לו, או שהצד שכנגד יעמיד לו ברשות בית הדין, וכן עליו להגיש את כל המסמכים והניירות אשר יידרשו על ידי בית הדין, או ברשות בית הדין על ידי הצד שכנגד.


סב. התערבות המורשה

האם רשאי מורשה להתערב תוך כדי שבעל הדין מברר דבריו, או עונה על תשובות? בזמן שבעל הדין מברר את דבריו או עונה לשאלות או נדרש לענות, אין מורשהו רשאי לעזור לו על ידי הזכרת דברים באיזו דרך שהיא, חוץ אם קיבל רשות על כך מבית הדין.


סג. חקירת בעל דין

לאחר ששני הבעל דין הרצו את דבריהם, מי מהם יוכל לחקור את השני, או מי ממורשיהם יוכל לחקור את הבעל דין שכנגד, והאם יכולים לחקור שוב לאחר שחקרו פעם אחת, וכיצד יחקרו אחד את השני, והאם רשאי בית הדין להורות סדר אחר בעניין החקירות, ומתי יכול בית הדין לפסול שאלה או להפסיק חקירה? אחרי ששני בעלי הדין הרצו את דבריהם, יורשה הנתבע או מורשהו לחקור ולדרוש את התובע, ואחר כך יורשה התובע או מורשהו לחקור ולדרוש את הנתבע. לאחר מכאן לא תהיה חקירה נוספת אלא לפי רשות בית הדין. חקירות ודרישות אלה של בעל הדין זה את זה צריכות להיות מכוונות לעזור לבית הדין לברר את האמת. בסמכותו של בית הדין להורות על סדר שונה, בהחלטה שתירשם. בית הדין רשאי לפסול כל שאלה ואף להפסיק את חקירתו של בעל הדין אם נראה לבית הדין כי השאלה או המשך החקירה מיותרים או שהם עלולים להפריע לבירור האמת.


סד. טענות ושאלות נוספות

בעל דין שרוצה לטעון טענות נוספות, האם רשאי, והאם בית הדין יכול לשאול את בעלי הדין שאלות נוספות? בכל שלב של הדיון רשאי בית הדין לקבל מבעלי הדין טענות והסברים נוספים וכמו כן להעמיד לבעלי הדין שאלות נוספות.


סה. אי התאמה בטענות

מצא בית הדין שיש אי התאמה בין כתב התביעה, לבין הטענות בעל פה, מה רשאי הוא לעשות? מצא בית הדין שיש אי התאמה בין כתב התביעה ובין טענות התובע שבעל פה, רשאי הוא לקבל את הטענות שבעל פה או לדחות את שמיעת המשפט כדי לאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו ולשולחו לצד השני או לבטל את התביעה.


סו. פרוטוקול

כיצד מתעדים את מהלך הדיון, ובידי מי זה יעשה, וכיצד, ומה יירשם בפרוטוקול הדיון בבית הדין הרבני? מהלך הדיון ודברי בעלי הדין והעדים יירשמו בפרוטוקול. רישום הפרוטוקול ייעשה בידי סופר בית הדין או בידי דיין או בדרך אחרת שייקבע בית הדין, בין בידי רושם או קצרן ובין באמצעות מכשיר הקלטה או באמצעים אחרים. בפרוטוקול יירשמו דברי בעלי הדין, והעדים. במהלך רישום הפרוטוקול יסומן כל מסמך המוגש על ידם במספר סידורי ויצורף לתיק.


בעל דין שמבקש לתקן רישום כל שהוא בפרוטוקול, כיצד זה ייעשה, ומי יחתום על זה, למתי תוגש בקשה לתיקון בפרוטוקול, ועד מתי יכול להגיש בקשה זו, ומה בית הדין רשאי לקבוע בעניין זה? בית הדין רשאי לפי בקשת בעל דין, ולאחר שניתנה הזדמנות לבעלי הדין האחרים להשמיע את דבריהם לתקן רישום בפרוטוקול. הפרוטוקול המתוקן ייחתם על ידי בית הדין או סופר הדיינים. בקשה לתיקון הפרוטוקול יכול שתהא מוגשת בישיבה הסמוכה לישיבה שבה נרשם הפרוטוקול שאותו מבקשים לתקן או תוך 30 יום מהישיבה הנזכרת הכול לפי המוקדם יותר. בית הדין רשאי לקבוע תאריך מאוחר יותר לפי שיקול דעתו.


סז. הרצאת דברים בכתב

האם רשאי בית הדין לבקש מבעלי הדין, שיתנו לו את כל טענותיהם בכתב לאחר ששמע את טענותיהם? בית הדין רשאי בכל שלב משלבי הדיון, לאחר שמיעת עיקרי טענות הצדדים, אם הוא רואה צורך או תועלת בדבר לדרוש מכל אחד מהצדדים להגיש לו הרצאה מפורטת בכתב ולהמציא העתק ממנה לצד שכנגד.


סח. שמיעת בעל דין על ידי סופר הדיינים

מתי בית הדין רשאי לצוות, שסופר הדיינים או אחרים יקבלו את טענות בעלי הדין, וכיצד יקבלו את טענות בעלי הדין, וכיצד ידע מזאת הצד שכנגד? ראה בית הדין צורך לשמוע את דברי בעל הדין עצמו ויש סיבה מספקת, כגון מחלה, מאסר וכדומה, המונעת את בעל הדין מלהופיע רשאי בית הדין לשגר סופרי הדיינים או אחרים אשר יקבלו את דבריו וירשמו אותם, ואם אפשר, יחתימו עליהם את בעל הדין. בית הדין יודיע על כך לצד שכנגד כדי שיוכל להיות נוכח באותו מעמד ולחקור את בעל הדין.


סט. כשבעל דין נפטר

נפטר בעל דין במהלך הדיון, את מי ישמע בית הדין במקומו? מת אחד מבעלי הדין במהלך המשפט, מזמין בית הדין, אם הוא רואה שיש מקום לכך לפי טיב העניין, את היורשים או את האפוטרופוס, אם נתמנה אפוטרופוס, וימשיך בבירור המשפט מהנקודה שעמד בה.


ע. שימוש בהליכים אחרים

האם רשאי בית הדין להשתמש בחומר שנמצא על בעל דין, בתיק אחר? בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין להחליט בדבר השימוש בחומר של הליכים אחרים שהיו לבעלי הדין או לאחד מהם.


עא. משפט שהועבר מהרכב אחר ושינוי בהרכב

כשבית הדין מעביר דיון שהתחיל לדון בו לבית הדין אחר, או שמשנה הרכב בתוך בית הדין עצמו, מהיכן יתחיל ההרכב החדש לדון, והאם הוראה זו חלה גם על בית הדין הרבני הגדול? הועבר משפט, אחרי שהחל הדיון בו, מהרכב בית הדין אחד להרכב בית הדין אחר, או שבא שינוי בהרכב בית הדין, יחליט בית הדין בהרכב החדש, לאחר שמיעת דברי הצדדים בעל פה או בכתב לפי החלטת בית הדין, אם להמשיך את הדיון מאותו השלב שבו נפסק הדיון בהרכב הקודם או להתחיל את המשפט מהתחלתו או מאחד מהשלבים הקודמים. הוראה זו תחול גם על העברת משפט מהרכב להרכב בבית הדין הרבני הגדול.


עב. אין לי עדים

הטיל בית הדין על בעל הדין להביא עדים או ראיה, והלה אמר אין לי עדים או ראיה, האם יוכל לאחר מכאן להביא שוב עדים או ראיה? הטיל בית הדין על בעל דין להביא עדים או ראיה לדבריו ושאלו אם יש לו עדים או ראיה וענה שאין לו, שוב אין בית הדין מקבל ממנו עדים או ראיה, אלא אם כן נתן טעם מספיק לדבריו הראשונים.


עג. שמיעת עדים לאחר מכן

לאחר שאמר בעל דין אין לי עדים ואין לי ראיה, האם רשאי בית הדין לקבל עדים או ראיה? גם לאחר שהבעל דין הצהיר אין לי עדים וראיה, רשאי בית הדין להחליט על שמיעת עדות והוכחות, אם הנדון הוא עניין שלא מועילה בו מחילה והודאה או שאין להצהרה תוקף של מחילה או הודאת בעל דין.


עד. ארכה להבאת עדים

האם רשאי בית הדין לתת לבעל דין ארכה להבאת עדים או ראיה, ומה הדין אם עבר זמן הארכה? ראה בית הדין שיש לתת לבעל דין ארכה לשם הזמנת עדים או לשם המצאת ראיה אחרת, יתן לו ארכה מתאימה. עבר הזמן והבעל דין לא הביא את הראיה או את העדים, בית הדין רשאי לגמור את הדיון ולהוציא את הפסק בלעדיה.


עה. הודעה על סיום טענות וראיות

כיצד מסים בית הדין את שלב הטענות והראיות? עם גמר הטענות והראיות ישאל בית הדין את הצדדים אם יש להם עוד טענות וראיות, ואם אין להם יודיע בית הדין כי בכך נגמרה שמיעת טענות וראיות, והדבר יירשם בפרוטוקול.


עו. סיכומים

לאחר שנגמר שלב הטענות והראיות, מה יורה בית הדין לצדדים? אחרי הודעה זו (ששאל בית הדין אם יש להם עדים וראיות) יורה בית הדין לצדדים לסכם את דבריהם בעל פה או בכתב, אלא אם יחליט בית הדין, בהסכמת הצדדים, שאין צורך בכך.


עז. סדר הסיכומים

מי יסכם ראשון את טענותיו, ומה בית הדין רשאי להורות תוך כדי? רשאון לסיכום הטענות, הוא התובע, ואחריו מסכם הנתבע. בית הדין רשאי לפי ראות עיניו, להרשות לתובע לענות בנקודה מסוימת או בנקודות מסוימות לסיכום של הנתבע.


עח. ביטול תביעה

בעל דין שרוצה לבטל את תביעתו, או בקשה שהוגשה על ידו, מה עליו לעשות, ומה הדין שביטל התובע את התביעה לפני שנשלח הזמנה לנתבע או המשיב, ומה הדין שביטל התובע את התביעה לאחר שנשלחה הזמנה לנתבע או למשיב, ומה רשאי לעשות הנתבע או המשיב שמקבל את כתב הביטול, ועד מתי רשאי לעשות זאת? בעל דין הרוצה לבטל, בכל שלב משלבי הדיון, תביעה או בקשה שהוגשה על ידו, יגיש בקשה בכתב לבית הדין שלפניו הוגשה התביעה או הבקשה. הוגשה בקשה לביטול, לפני שהנתבע או המשיב הוזמנו לדין, יחליט בית הדין אם יש להעביר את העתק הבקשה לנתבע או למשיב, או אם לאו. הוגשה בקשה לביטול, אחרי שהנתבע או המשיב הוזמנו לדין, יועבר העתק הבקשה לנתבע או למשיב. הנתבע או המשיב רשאים להשיב בכתב לבקשה תוך חמישה עשר יום מהיום שהעתק נמסר להם.


כשבעל דין הגיש בקשה לביטול תביעה, האם בית הדין רשאי לשמוע את בעלי הדין בעל פה, מי יחליט אם לקבל את הבקשה לביטול או לא, ומי יחליט על תשלום ההוצאות שנגרמו עקב בקשה או תביעה זו, החליט בית הדין שלא לקבל את הבקשה, כיצד יפסוק בתיק? בית הדין יחליט אם לשמוע את בעלי הדין גם בעל פה בעניין הבקשה, אם לאו. ההחלטה אם לקבל את הבקשה לביטול תביעה או בקשה, או לדחותה מסורה לשיקול דעתו של בית הדין. בהחליטו בעניין הבקשה יחליט בית הדין גם בדבר ההוצאות אשר נגרמו עקב התביעה או הבקשה, ועקב הבקשה לביטולה. החליט בית הדין שלא להיעתר לבקשה, רשאי בית הדין לפסוק בהתאם לחומר שבתיק או לתת הוראה אחרת בדבר המשך הדיון


עט. הזנחת תביעה

תובע שהזניח את תביעתו, מה רשאי בית הדין לעשות ואחר כמה זמן מיום שהוגשה התביעה, ומה צריך להודיע לבעלי הדין? תובע שהזניח תביעתו ולא פנה בעניין אל בית הדין במשך שישה חודשים רצופים, רשאי בית הדין להחליט על ביטול התביעה לאחר שניתנה הודעה לצדדים וניתנה להם הזדמנות לנמק מדוע לא תימחק התביעה. בית הדין רשאי להחליט על ביטול התביעה גם ללא הזמנת הצדדים, אם ראה צורך בכך.


פרק ז – עדות


פ. הזמנת עדים

כיצד מזמנים עדים להעיד? החליט בית הדין לשמוע עדים, מזמנים אותם כדרך שמזמינים בעל דין.


פא. הבאת עדים

מי רשאי להביא עדים לבית הדין, ואישורו של מי צריך על כך? כל צד רשאי להביא בעצמו את עדיו לבית הדין לאחר שקיבל רשות מבית הדין.


פב. הבטחת הוצאות

מתי צריך צד להבטיח את הוצאות העד, ומי יקבע את שיעור ההוצאות, ומי יחליט מי ישלם את ההוצאות? צד המבקש להזמין עד על ידי בית הדין יידרש להבטיח את הוצאותיו ודמי בטלה. שיעור הוצאות עד או מומחה ייקבע על יד בית הדין בתום עדותם. כן יוחלט אז מי ישא בהוצאות.


פג. הזמנה ביוזמת בית הדין

האם רשאי בית הדין להזמין עד, ומי ישא בהוצאות? בית הדין רשאי, לפי שיקול דעתו, להזמין כל אדם או לדרוש המצאת מסמכים והוכחות, אם ראה צורך בכך. הוצאות עד שהוזמן, כאמור, יקבעו על יד בית הדין. וכן יוחלט מי ישא בהם, לפי העניין, אוצר המדינה או מי מהצדדים.


פד. אזהרה לעדים

כיצד יזהיר בית הדין את העד לפני שמעיד? לפני קבלת העדות יזהיר בית הדין את העד כדין וכחוק שיגיד את האמת ושלא יכבוש עדותו.


פה. רישום העדות

מי ירשום את העדות? סופר הדיינים ירשום את שם העד ופרטיו האישיים ואם הוזהר וכן ירשום את כל דברי העדות.


פו. עדות בפני מי

כיצד העדים מעידים, ובפני מי תישמע העדות, והאם בית הדין רשאי להורות אחרת, והיכן תירשם ההחלטה? עדים מעידים בעל פה, כל אחד שלא בפני הבא אחריו, בפני בית הדין ובפני בעלי הדין ובאי כוחם, אולם בית הדין רשאי להחליט לשמוע עדות שלא בפני בעל דין ובא כוחו, אם ראה סיבה מספקת לכך לפי הדין. החלטה על שמיעת עדות שלא בפני בעל דין ובא כוחו תירשם בפרוטוקול, ובהחלטה תנומק הסיבה לכך.


פז. עדות בכתב

האם רשאי עד למסור עדותו בכתב? אם לפי הדין אפשר לקבל עדות מסוימת בכתב, יחליט בית הדין על דבר קבלת העדות בכתב ועל דרך קבלתה.


פח. עדות באמצעות תורגמן

מה יעשה בית הדין, כשהעד מעיד בשפה שאינה מובנת לבית הדין? עד המעיד בלשון שאינה מובנת לבית הדין יחליט בית הדין על אופן קבלת העדות. החליט בית הדין לקבל עדות על פי תורגמן, יקבע בית הדין את התורגמן ואת שכרו.


פט. חקירת עדים

מתי חוקר בית הדין את העד שמעיד, ומתי רשאי הבעל דין עצמו לחקור את העד שמעיד? עד מגיד את עדותו ובית הדין חוקרו. אחר כך רשאי לחוקרו הצד שהזמינו, ואחריו הצד שכנגד. ראה בית הדין צורך בכך, רשאי הוא לחקור את העדים לפני החקירה הנגדית. בית הדין רשאי להוסיף בכל עת שאלות נוספות וכן להרשות לבעלי הדין או לאחד מהם לעשות כך.


צ. פסילת שאלות

האם בית הדין רשאי לפסול שאלה שהוצגה לעד, או להפסיק את חקירתו, ובאיזה מקרים? בית הדין רשאי לפסול כל שאלה שהוצגה לעד ואף להפסיק את חקירתו על ידי בעלי הדין, אם בית הדין חושש שיש בשאלה או בחקירה משום שמא ילמד לשקר או אם נראה לבית הדין כי השאלה היא מיותרת או שיש בה משום עלבון או הפחדה.


צא. אישור גביית העדות

כיצד יאשר בית הדין את גביית העדות? לאחר קבלת העדות יחתום העד על הפרוטוקול, ובית הדין יאשר בחתימתו, שהעדות נתקבלה בפניו.


צב. גביית עדות על ידי סופר הדיינים

האם בית הדין רשאי להורות שסופרי הדיינים יגבו עדות, וכיצד יעשו זאת סופר הדיינים, ומה הדין אם יש חשש עיגון או שלא יופיע שוב העד האם אפשר לקבל אותו לפני שמיעת בעלי הדין? ראה בית הדין שיש סיבה מספקת המונעת את העד מלהופיע בפניו ויש גם סיבה המונעת מבית הדין ללכת אל העד לגביית עדותו, יכול בית הדין להחליט לשלוח אליו סופרי הדיינים או אחרים והם יגבו את עדותו, לאחר שהוזמנו הצדדים ובאי כוחם, והם רשאים לחוקרו. גובי העדות יחתימו את העד על עדותו ויאשרו בחתימתם כי העדות נתקבלה בפניהם. במקרה שהעד לא חתם, יציינו את סיבת הדבר. מהלך גבית העדות יירשם. על אף האמור לעיל סופרי הדיינים יפעלו בגביית העדות וחקירת העד בהתאם להנחיות הכלליות של בית הדין. במקרים של עיגון או שקיים חשש לאי הופעת העד בשלב מאוחר יותר, רשאי בית הדין לשמוע את העדות לפני שמיעת טענותיהם של הצדדים.


צג. גביית עדות על ידי בית דין אחר

עד שאינו גר במקום שיפוטו של בית הדין כיצד יגבו ממנו את עדות? עד שאינו גר בשטח שיפוטו של בית הדין הדן בעניין, רשאי בית הדין להחליט שעדותו תיגבה על ידי בית הדין שבאזור שיפוטו גר העד. בית הדין הדן מעביר את העניין שעליו לגבות את העדות לבית הדין הגובה את העדות.


צד. סדר גביית העדות

מהו הסדר שבו בית הדין גובה את העדות? בית הדין הגובה את העדות מודיע לבעלי הדין את תאריך שמיעת העדות וגובה את העדות בהתאם לסדר גביית עדות בבית הדין הדן.


צה. העברת הפרוטוקול

כשבית הדין שבמקומו של העד קיבל עדות כיצד יעביר עדות זו לבית הדין הדן? אחרי גביית העדות מעביר בית הדין הגובה את העדות שכתובה בפרוטוקול עצמו או העתק ממנו, חתום על ידו לבית הדין הדן.


צו. גביית עדות בחוץ לארץ

גר העד בחו"ל כיצד יגבה בית הדין את העדות? אם יש צורך לגבות עדות בחוץ לארץ, יקבע בית הדין מי יגבה את העדות וסדרי גבייתה.


פרק ח – שבועה


צז. סדר השבעת בעל דין

מה צריך בית הדין לעשות לפני שמשביע את העד? חויב בעל דין להישבע, מפציר בית הדין תחילה בבעלי הדין לחזור מעניין השבועה. לא חזרו בהם, מנסח בית הדין את השבועה בכתב בלשון המובנת לנשבע, מזהיר את החייב בשבועה שלא יישבע לשקר, ואת המשביע שלא יגרום לשבועת שקר.


צח. שבועה בפני מי

בפני מי צריך הנשבע להישבע? השבועה היא בפני בית הדין ובפני הצד שכנגד, אלא שאם לא הופיע אותו צד לאחר שהוזמן או הודע כדין, יכולה השבועה להיות שלא בפניו.


צט. השבעה על ידי בית דין אחר

כשהחייב שבועה אינו גר בשטח שיפוטו של בית הדין, כיצד יקבל בית הדין את שבועתו? אם החייב שבועה אינו גר בשטח שיפוטו של בית הדין, ובית הדין מחליט שיש להשביעו במקום שבו הוא גר, הריהו שולח את נוסח השבועה לבית הדין של אותו המקום, וזה מזמין את הצדדים, משביע את החייב ושולח את הפרוטוקול של השבועה חתום בידי בית הדין אל בית הדין הדן בעניין.


פרק ט – אי הופעת בעלי דין או עדים


ק. אי הופעת בעלי הדין

כשבעלי הדין לא הופיעו לדיון, מה רשאי בית הדין לעשות, ומה הדין אם לא מחק בית הדין את התביעה, והאם רשאי בית הדין למחוק את התביעה, ללא הודעה או שמיעת טענות הצדדים? לא הופיעו בעלי הדין לישיבה שנקבעה לבירור המשפט והם הוזמנו כדין, רשאי בית הדין לדחות את הדיון בלי תאריך או למחוק את התביעה. התביעה תימחק לאחר שניתנה לצדדים הודעה על כך וניתנה להם אפשרות להגיב בכתב. לא מחק בית הדין את התביעה, ותוך שלושים יום לא פנה אחד מבעלי הדין בכתב לבית הדין בדבר המשכת המשפט, רשאי בית הדין להורות על מחיקת התביעה לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות להגיב בכתב. בית הדין רשאי להחליט על מחיקת התביעה גם ללא הודעה לצדדים וללא שמיעת טענותיהם, אם ראה צורך בכך.


קא. אי הופעת הנתבע

מה הדין כאשר הופיע התובע, ולא הופיע הנתבע? הופיע התובע ולא הופיע הנתבע, והוא הוזמן כדין רשאי בית הדין להחליט על בירור התביעה, כולל שמיעת עדות וראיות, שלא בפני הנתבע ולתת פסק דין או לדחות את הישיבה לתאריך אחר.


קב. אי הופעת התובע

מה הדין כאשר הופיע הנתבע, ולא הופיע התובע? הופיע הנתבע ולא הופיע התובע, והוא הוזמן כדין, ימחוק בית הדין את התביעה לדרישת הנתבע, אלא אם כן בית הדין מוצא שלפי הנסיבות אין למחוק את התביעה, ואז יידחה הדיון ללא קביעת תאריך.


קג. הוצאות עקב אי הופעה

כשלא הופיע אחד מבעלי הדין, מי ישלם את ההוצאות שנגרמו עקב כך? בכל מקרה של אי הופעת בעל דין, כאמור לעיל, ידון בית הדין ויחליט, אם יידרש לכך, בדבר ההוצאות שנגרמו עקב אי ההופעה.


קד. אי התייצבות

אדם שהוזמן להשיב על תביעה נגדו, או לטעון לתביעה שהגיש, ולא בא, איזה הוראות יחולו עליו? מי שהוזמן להשיב על תביעה שהוגשה נגדו או לטעון לתביעה שהגיש או שהוזמן להעיד ולא התייצב או נצטווה להמציא מסמך ולא המציאו, יחולו לגביו הוראות סעיף 4 לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות) התשט"ז 1956.


קה. העברת העתק פסק הדין

כשניתן פסק דין, צו או ההחלטה בעדרו של בעל דין כיצד יועבר אליו ההעתק ממנו? ניתנו פסק דין, החלטה או צו, שלא בפני בעל דין, תעביר המזכירות העתק מהם לבעל דין שבהיעדרו הם ניתנו.


פרק י – עיכוב, עיקול וצו מניעה זמני


קו. עיכוב יציאה שלא בפני בעל דין

הוגשה בקשה נגד אדם, לעכב יציאתו מהארץ, באילו מקרים רשאי בית  הדין לדון בזה, והאם דיון זה צריך להיות בפני הנתבע, ומה הדין אם הוגשה בקשה כזו שלא על ידי בעל דין? הוגשה בקשה לעכב יציאת אדם מן הארץ מתוך טענת חשש עיגון או לשם הבטחת זכויות שהוגשה עליהן תביעה או זכויות לפי פסק דין, רשאי בית הדין לדון בבקשה גם שלא בפני הנתבע, אם בית הדין רואה כי נסיבות המקרה מצדיקות זאת. בית הדין רשאי לדון בבקשה לעיכוב יציאת אדם מהארץ מתוך טענת חשש עיגון, גם אם הבקשה הוגשה שלא על ידי בעל הדין, אם נראה לבית הדין שמטרת הבקשה היא למנוע עיגון.


קז. תוקף הצו, תנאים, וסדרי דין

עד מתי תוקפו של צו עיכוב יציאה מהארץ שניתן במעמד צד אחד, ומי יודיע לצד שכנגד שהוצא עליו הצו ותוך כמה זמן יודיע לו, וכיצד יאשר המודיע לצד שכנגד שהודיע לו על כך? תוקפו של צו עיכוב יציאה מהארץ שניתן במעמד צד אחד יהיה לתקופה של שלושים יום. המבקש חייב להודיע לצד שנגדו הוצא הצו על הוצאת הצו תוך ארבעה ימים מיום שהצו ניתן. על המבקש להמציא לבית הדין אישור שהצו נמסר לצד השני או אישור על תחליף מסירה או להמציא נימוק להנחת דעתו של בית הדין אם לא היתה מסירה.

במה רשאי בית הדין להתנות צו במעמד צד אחד, ותוך כמה זמן צריך בית הדין לדון במקרה שהוגשה התנגדות לצו, ותוך כמה זמן תינתן ההחלטה, ומה הדין אם לא ניתנה החלטה, ובפני מי יהיה הדיון בהתנגדות לצו, ומה רשאי בית הדין להחליט בעניין זה? בית הדין רשאי להתנות מתן צו במעמד צד אחד במתן ערבות מטעם המבקש או ערבות צד שלישי או שניהם גם יחד. הוגשה התנגדות לצו שניתן במעמד צד אחד, ידון בית הדין בהתנגדות תוך שבעה ימים. ההחלטה תינתן תוך שלושה ימים מיום הדיון. כל עוד לא ניתנה החלטה, יעמוד הצו בעינו. הדיון בהתנגדות יהיה במעמד שני הצדדים, אלא אם החליט בית הדין לדון בבקשה שלא במעמד הצדדים.


באיזה הרכב יהיה הדיון בהתנגדות לצו, ומה הדין אם לא הוגשה התנגדות לצו תוך שלושים יום, ולמתי יקבע הדיון הבא בעניין? הדיון בהתנגדות יכול שיהיה בהרכב שונה מזה שנתן את הצו. לא הוגשה התנגדות תוך שלושים יום והודיע המבקש לצד שכנגד על כך שניתן נגדו צו כאמור לעיל, יוארך הצו לתקופה של שנה, ובית הדין ידון בבקשה בתאריך מוקדם במעמד שני הצדדים. הדיון בבקשה יכול שהתקיים במועד שנקבע לדיון בתיק העיקרי או בתיק אחר של הצדדים.

מה רשאי בית הדין להורות נוסף על הצו, והאם רשאי בית הדין להאריך את הצו מדעתו, והאם רשאי בית הדין לסטות מכל ההוראות הללו, כשהוגשה לבית הדין בקשה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ, בפני מי צריך לדון בעניין זה, והאם רשאי לסטות מהוראה זו, ולאן תישלח ההעתק ההחלטה? בית הדין רשאי, נוסף על הצו, להורות על הפקדת דרכונו או תעודת המעבר של המעוכב וכן להתנות תנאים ליציאתו מן הארץ. בכל צו לעיכוב יציאת אדם מהארץ רשאי בית הדין, כאשר הוא רואה צורך בכך, גם אם לא נתבקש לכך על ידי אחד מבעלי הדין, להאריך, גם שלא במעמדם, את עיכוב היציאה, לתקופה נוספת, שלא תעלה על שנה. צו שהוארך לפי סעיף קטן זה ניתן להארכות נוספות, כאמור. בית הדין רשאי לסטות מן ההוראות דלעיל או מחלק מהן, מטעמים שיירשמו, ובלבד שיקוים דיון תוך שבעה ימים. הוגשה בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ, ידון בית הדין בבקשה במעמד שני הצדדים, אלא אם החליט בית הדין, מטעמים שירשמו, כי ידון בבקשה במעמד צד אחד. העתק ההחלטה יישלח לבעל הדין שההחלטה ניתנה בהיעדרו.


קח. עיקול נכסים

האם רשאי בית הדין ליתן צו עיכול על נכסים, שבידי הנתבע או של הנתבע שבידי צד שלישי, והאם מתן צו זה צריך להיות בפני הצדדים, ובמה רשאי בית הדין להגביל את הצו או להתנותו, ומי יודיע לצדדים על דבר הטלת העיכול? להבטחת זכויות בנכסים שלגביהם הוגשה תביעה בבית הדין או להבטחת זכויות לפי פסק דין, רשאי בית הדין ליתן צו עיקול על נכסים או זכויות שבידי הנתבע וכן על נכסים או זכויות של הנתבע שבידי צד שלישי. בית הדין רשאי לדון במתן צו כאמור גם שלא במעמד הצדדים, אם ראה שנסיבות המקרה מצדיקות זאת. בית הדין רשאי להגביל את תוקפו של צו העיקול בזמן, וכן רשאי הוא להתנותו במילוי תנאים שייראו לו. מזכירות בית הדין תודיע לצדדים הנוגעים בדבר את דבר הטלת העיקול.


קט. צו מניעה זמני

כיצד יתקיים דיון למתן צו מניעה זמני? דיון בבקשה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד יהיה לפי ההוראות של תקנה קז, בשינויים המחויבים.


פרק יא – פשרה, החלטה, פסק


קי. פשרה ופסק דין על פיה

הגיעו הצדדים לפשרה, מי יכתיב את הפשרה, והאם צריך שבעלי הדין יחתמו על כך, או שיעשו קניין, וכיצד מקבלת הפשרה תוקף של פסק דין? באו הצדדים לידי הסכם של פשרה, מכתיב בית הדין את הפשר לכל פרטיו, אם לא הוגש על ידי בעלי הדין עצמם. בית הדין מקריא את הפשר בפני הצדדים, ואם ראה צורך בכך מחתים את הצדדים עליו ומקבלים קניין, אם יש צורך לפי הדין בקניין. בית הדין מאשר את הפשר, כולו או חלקו, ככל שניתן לאשרו לפי הדין, ובאישורו מקבל הפשר, כולו או חלקו, תוקף של פסק דין.


קיא. חתימת בית הדין

על ידי מי יחתמו החלטות ופסקי דין, והאם צריך לציין החלטה או פסק שניתנו ברוב דעות, ועל ידי מי תיחתם החלטה בנוגע לסדרי הדיון? כל החלטה וכל פסק דין ייחתמו על ידי כל הדיינים שישבו בדין. ניתנו ההחלטה או פסק הדין ברוב דעות, יצוין הדבר בהחלטה או בפסק. החלטה המתייחסת לסדרי הדיון תיחתם על ידי דיין אחד.


קיב. העדר תוקף

מתי מקבלים תוקף, החלטה או פסק של בית הדין? אין תוקף להחלטה או לפסק דין כל עוד לא נכתבו ונחתמו, על ידי כל הדיינים שישבו בדין, או במקרה של סדרי דיון על ידי דיין אחד.


קיג. אי השהיית מתן פסק דין

האם בית הדין יכול להשהות מתן פסק דין, ומה הדין אם השהה בית הדין מתן פסק דין שישים יום? בית הדין צריך להוציא את הפסק דין מיד כשנתברר לו הדין. לא ניתנו פסק דין או החלטה תוך שישים יום מתום ההליכים, ידווח על כך לנשיא בית הדין הגדול או למי שהוסמך לכך על ידו.


קיד. הנמקת החלטות

האם בית הדין חייב לנמק את החלטותיו, ואיזה מהם, והאם יכול לדחות מתן נימוקי החלטה, ולמתי? כל החלטה, למעט החלטה דיונית, שניתנה תוך מהלך המשפט, צריכה להיות כתובה ומנומקת, אולם בית הדין יכול לדחות את מתן נימוקי ההחלטה לתאריך אחר או לפסק הדין הסופי, מלבד במקרים שלגביהם יש הוראה אחרת בתקנות אלו.


קטו. תוכן פסק דין

מה צריך להיות כתוב בכל פסק דין? כל פסק דין צריך להכיל, מלבד ההחלטה בנושא המשפט, גם: 

א. סיכום תמציתי של טענות הצדדים. 

ב. קביעת העובדות החשובות. 

ג. נימוקי ההחלטה.


קטז. ויתור על נימוקים

האם בית הדין רשאי להוציא פסק דין ללא נימוקים, ומתי? בהסכמת שני הצדדים ואחרי שוויתרו על זכות ערעור, רשאי בית הדין להוציא פסק, מבלי לפרש מאיזה טעם דן.


קיז. פסק דין על מסירת דבר בעין

מה יכלול בתוכו פסק דין על מסירת דבר בעין? כל פסק דין על מסירת דבר בעין צריך לתאר ולסמן את הדבר בפרוטרוט ככל האפשר, וכן לקבוע, אם בית הדין רואה צורך בכך, את סך הכסף שהחייב יהיה צריך לשלם לזוכה בדין, אם לא ימסור לו את הדבר.


קיח. הודעת פסק דין ותוקפו לביצוע

מה צריך בית הדין להודיע לצדדים לפני מתן פסק דין, ובאיזה מקרים לא חלה הוראה זו, מי יקבע באיזה תאריך תהיה ההחלטה או הפסק, והיכן זה ירשם, והאם בית הדין רשאי להכריז פסק דין שלא בפני בעל דין? בית הדין יודיע לצדדים על מועד מתן פסק הדין. הוראה זו לא תחול על פסקי דין, החלטות או צווים הניתנים במעמד צד אחד. תאריך ההחלטה או הפסק הוא יום הכרזתם בבית הדין, ותאריך זה צריך להירשם בהחלטה או בפסק. בית הדין רשאי להכריז פסק דין גם שלא בפני בעלי הדין או אחד מהם אם הודע להם על המועד.


ממתי פסק דין ניתן לביצוע, והאם הוראה זו שייכת על כל פסק דין, ומה הדין אם לא קיבל הבעל דין הודעה מתי יינתן פסק הדין וניתן פסק הדין, והאם רשאי צד לבקש שישלחו לצד שכנגד העתק מהפסק, והאם יירשם בפני מי הפסק דין ניתן? כל פסק דין, לרבות פסק דין שניתן שלא בפני הצד, ניתן לביצוע מיד עם הכרזתו. לא קיבל בעל דין הודעה מראש על המועד שבו יינתן פסק הדין, תודיע לו מזכירות בית הדין בכתב כי פסק הדין ניתן ונמצא בתיק. לדרישת כל צד שהוא תשלח מזכירות בית הדין לצד שכנגד העתק מאושר מהפסק. בפסק הדין יירשם בפני מי הוא הודע או אם ניתן שלא במעמד הצדדים.


פרק יב – הוצאות ושכר טרחתו של המורשה


קיט. הוצאות המשפט

האם בית הדין מוסמך לפסוק הוצאות משפט, ואיזה, וכשנותן בית הדין פסק דין סופי מה צריך הוא להכיל בתוכו? בית הדין מוסמך לפסוק הוצאות משפט. הוצאות המשפט כוללות אגרות, הוצאות עדים, תרגום, שכר טרחתו של המורשה וכל הוצאה אחרת שתיראה לבית הדין. כל פסק דין או החלטה הגומרת את הדיון צריכים להכיל החלטה על מי חלות הוצאות המשפט.


פרק יג – פסק דין שניתן במעמד צד אחד


קכ. התנגדות לפסק דין

האם וכיצד, רשאי בעל דין להתנגד לפסק דין או לשנותו, שניתן נגדו במעמד צד אחד? ניתן פסק דין במעמד צד אחד, רשאי בעל הדין להגיש בקשה לביטולו או לשינויו.


קכא. מועד הגשה

עד מתי רשאי בעל דין להתנגד לפסק דין שניתן נגדו במעמד צד אחד, וממתי? בקשה לביטול יש להגיש תוך שלושים יום מהיום שנמסר לבעל הדין העתק מפסק הדין, אולם רשאי הוא להגיש את הבקשה גם לפני שנמסר לו העתק הפסק.


קכב. דרך הגשה

כיצד תוגש התנגדות לפסק שניתן במעמד צד אחד? בקשה לביטול תוגש בכתב, עם העתק לצד שכנגד.


קכג. סדרי הדיון בה

מהו סדר הדיון בהתנגדות לפסק שניתן במעמד צד אחד? סדרי הדיון הם כמו בכל תביעה, אלא שהמבקש טוען ראשון.


קכד. ביצוע פסק הדין

מתי פג תוקפו של פסק דין שניתן במעמד צד אחד? פסק דין שהוגשה בקשה לביטולו עומד בתוקפו וניתן לביצוע כל עוד לא בוטל על ידי בית הדין או עוכב ביצועו.


קכה. עיכוב הביצוע

האם בית הדין רשאי לעכב ביצועו של פסק דין שניתן במעמד צד אחד, והאם רשאי לעשות זאת בפני צד אחד? הוגשה בקשה לביטול, רשאי בית הדין לעכב את ביצוע פסק הדין אם נתבקש לכך ורשאי הוא להחליט על עיכוב ביצוע במעמד צד אחד.


קכו. עבר המועד

האם וכיצד יקבל בית הדין בקשה להתנגדות לפסק דין שניתן במעמד צד אחד, לאחר שעברו שלושים יום ולא התנגד זה שכנגדו ניתן הפסק דין? לא הוגשה בקשה לביטול בתוך שלושים יום מהיום שנמסר לבעל הדין העתק מהפסק דין, לא ידון בית הדין בבקשה לביטול פסק הדין, אלא רק בדרך סתירת הדין ודיון מחדש כפי שנקבע בפרק הבא.


קכז. אישור פסק הדין או ביטולו

מי יאשר או יבטל את פסק הדין, ומה יתן במקומו? אחרי הבירור, כאמור בפרק זה, יאשר בית הדין את פסק הדין או יבטלו ויוציא פסק דין חדש.


פרק יד – סתירת הדין ודיון מחדש


קכח. דיון מחדש ביוזמת בית הדין

האם בית הדין יכול לדרוש דיון מחדש לאחר שנתן פסק דין? חושש בית הדין שטעה בפסק דינו, יזמין את הצדדים לבירור נוסף, ובמקרה זה רשאי בית הדין לעכב את ביצוע פסק הדין עד לבירור.


קכט. דיון מחדש לבקשת בעל דין

האם בעל דין יכול לבקש מבית הדין שנתן פסק דין בעניין דיון מחדש, ומתי, וכיצד יגיש את הבקשה? בעל דין זכאי בכל זמן לבקש דיון מחדש מבית הדין שדן בעניינו על סמך טענות עובדתיות או ראיות חדשות שלא היו ידועות לו בדיון הקודם. המבקש יגיש בקשה בכתב ויפרט בה את הטענות או הראיות החדשות ואת הסיבה למה לא הביא אותן בדיון הקודם.


קל. הדיון בבקשה

כיצד ידון בית הדין בבקשה לדיון מחדש, והאם צריך ששני הצדדים יופיעו בדיון זה, ומה הדין אם החליט בית הדין לקבל את הבקשה? בית הדין ידון בבקשה מבלי לשמוע שום צד ויחליט אם יש לדחות את הבקשה או שיש להזמין את הצדדים לדיון בבקשה. החליט בית הדין שיש להזמין את הצדדים לדיון בבקשה, רשאי בית הדין לעכב את ביצוע פסק הדין עד לבירור.


קלא. פסק הדין

מה יעשה בית הדין לאחר שקיבל את הבקשה לדיון מחדש, ועשה בירור בעניין? אחרי הבירור כאמור בפרק זה, יאשר בית הדין את פסק הדין או יבטלו ויוציא פסק דין חדש.


פרק טו – ערעור


קלב. ערעור על פסק דין והחלטה

האם כל פסק דין והחלטה של בית הדין ניתנים לערעור, והיכן יוגש הערעור, והאם אפשר לערער על פסק דין זמני או החלטת ביניים, ומה רשאי בית הדין הרבני הגדול לאשר בעניין זה? כל פסק דין וכל החלטה של בית דין הגומרת את הדיון באופן שלא יינתן עוד פסק דין, ניתנים לערעור לבית הדין הגדול. על פסק דין זמני או החלטת ביניים אין ערעור, אלא לאחר קבלת רשות לערער מבית הדין הגדול. בית הדין הגדול רשאי, בנסיבות מיוחדות, להרשות ערעור גם מסיבות שאינן מנויות כאן.


קלג. ערעור ברשות

כשבעל דין שולח בקשה, שתינתן לו הזכות לערער, על פסק דין זמני, לבית הדין הגדול, מה צריך להיות כתוב בבקשה, וממתי ועד מתי יכול להגיש בקשה זו, ומה הדין שלא קיבל הבעל דין הודעה מראש על המועד שיינתן בו הפסק או ההחלטה? הבקשה לרשות לערער תכלול העתק פסק הדין או ההחלטה נשוא הערעור, נימוקי הערעור ונימוקים למה לא יישמע הערעור לאחר מתן פסק הדין הסופי. תקופת הגשת בקשה לאישור לערער, היא עשרה ימים מיום מתן פסק הדין הזמני או ההחלטה נשוא הערעור. לא קיבל בעל דין הודעה מראש על המועד שבו יינתנו פסק הדין או ההחלטה, תהיה התקופה עשרה ימים מהיום שבו הודע לו כי פסק הדין או ההחלטה ניתנו.


מי יחליט אם לקבל בקשה לערעור, או להאריך את המועד להגשת ערעור, או הקדמת מועד דיון ודחייתו, במידה ואושרה בקשה לערער, מה ישמש לערעור, ועד מתי יינתן זמן למבקש להשלים את הערעור? על בקשות לרשות ערעור, הארכת מועד להגשת ערעור, הקדמת מועד דיון ודחייתו, יחליט בית הדין או נשיא בית הדין הרבני הגדול או אחד מדייני בית הדין הרבני הגדול שהוסמך לכך, על פי החומר שבכתב, ללא שמיעת הצדדים. הוחלט לתת רשות ערעור, כאמור, תשמש הבקשה האמורה כתב ערעור, והודעה על כך תימסר לצדדים. תוך שבועיים מיום מסירת ההודעה למבקש עליו להשלים את כל הדרוש להגשת ערעור, כאמור להלן.


קלד. תנאים לערעור

איזה תנאים רשאי בית הדין להתנות לפני הגשת הערעור? בית הדין הרבני הגדול רשאי, לפי שיקול דעתו, להתנות את הגשת הערעור בהפקדת ערבויות מתאימות.


קלה. נימוקי ערעור

מהם היסודות, שאין אפשרות בלעדיהם להגיש ערעור על פסק דין? אין ערעור אלא על יסוד הנימוקים דלהלן: 

א. טעות בהלכה. 

ב. טעות הנראית לעין בשיקול הדעת או בקביעת העובדות. 

ג. פגם בניהול הדיון באופן המשפיע על תוצאות הדיון.


קלו. חומר שלא היה לפני בית הדין הפוסק

האם יכול בעל דין לערער על נסיבות שנתעוררו לאחר סיום הדיון, או על פי הוכחות או עובדות שלא הובאו לפני בית הדין הפוסק? אין ערעור על יסוד נסיבות שנתעוררו אחרי סיום הדיון או על פי הוכחות או עובדות אשר לא הובאו לפני בית הדין הפוסק.


קלז. ויתור על זכות ערעור

האם בעלי הדין רשאים לוותר על זכות הערעור שלהם, ומה הדין אם רק צד אחד ויתר על זכות הערעור שלו? פסק דין שניתן על סמך שטר בוררות אינו ניתן לערעור אם צוין בשטר הבוררות ששני הצדדים מוותרים על זכות ערעור או שהצדדים הצהירו בפני בית הדין כי הם מוותרים על זכות הערעור. הצהיר צד אחד, כאמור, לא יוכל הוא לערער אלא אם כן ערער הצד שכנגד.


קלח. מועד הגשת ערעור

ממתי ועד מתי ניתן להגיש ערעור, ומה הדין אם לא קיבל בעל הדין הודעה מראש על המועד שבו יינתן הפסק? תקופת הערעור לכל בעל דין היא שלושים יום מיום מתן פסק הדין. לא קיבל בעל דין הודעה מראש על המועד שבו יינתן פסק הדין, תקופת הערעור לכל בעל דין היא שלושים יום מהיום שבו הודע לו כי פסק הדין ניתן.


קלט. ארכה להגשת ערעור

האם בית הדין רשאי לקבל ערעור שניתן לאחר שלושים יום? בנסיבות מיוחדות רשאי בית הדין הגדול להחליט על קבלת ערעור שהוגש אחרי התקופה האמורה, לאחר שניתנה לכל בעלי הדין האפשרות להביע את דעתם על כך.


קמ. דרך הגשת הערעור

כיצד, ולאן, יוגש כתב הערעור? הערעור יוגש על ידי מסירת כתב ערעור למזכירות בית הדין האזורי שדן או למזכירות בית הדין הרבני הגדול.


קמא. כתב הערעור

מה חייב כתב הערעור לכלול בתוכו? כל כתב ערעור יכלול את: 

א.שם המערער ומענו, מספר זהותו ומספר הטלפון שלו. 

ב.שם המשיב ומענו, מספר זהותו ומספר הטלפון שלו אם ניתן לבררם. 

ג.ציון בית הדין שהוציא את פסק הדין או ההחלטה נשוא הערעור. 

ד.תאריך נתינתו או מסירתו. 

ה.נימוקי הערעור. 

ו.עתירת המערער.


קמב. הנמקת פסק דין

הגיש אדם ערעור על פסק דין שניתן ללא נימוקים, מה רשאי בית הדין הרבני הגדול להורות בעניין, ועל מה רשאים הצדדים לוותר? הוגש ערעור על פסק דין שניתן ללא נימוקים, רשאי בית הדין הרבני הגדול, גם טרם התחלת הדיון בערעור, להורות לבית הדין האזורי לתת נימוקים בתוך זמן שיורה, וכן רשאי הוא לעכב ביצוע פסק הדין עד למתן נימוקים. הצדדים, בהסכמה, רשאים לוותר על מתן נימוקים.


קמג. העתקים

בכמה העתקים יוגש כתב ערעור, ומה צריך לצרף אליו ובכמה העתקים? כתב ערעור יוגש בארבעה העתקים עבור בית הדין, ומספר נוסף של העתקים כמספר המשיבים. לכתב הערעור יש לצרף ארבעה העתקים מפסק הדין או ההחלטה נשוא הערעור, שאחד מהם יאושר על ידי מזכירות בית הדין.


קמד. תשובה לערעור

מה תעשה מזכירות בית הדין שתקבל את העתקים של כתב הערעור, ותוך כמה זמן רשאי המשיב להגיש תשובה לערעור? מזכירות בית הדין הרבני הגדול תשלח העתק כתב הערעור ונספחיו למשיבים. כל משיב רשאי להגיש תשובה לערעור תוך חמישה עשר יום מהיום שנמסר לו כתב הערעור.



קמה. ערעור נגד

האם זה שמקבל את הערעור רשאי להגיש ערור נגד, ותוך כמה זמן, ואיזה הוראות יחולו לגבי ערעור נגד? המשיב רשאי להגיש ערעור נגד תוך חמישה עשר יום מהיום שקיבל את העתק כתב הערעור. לאחר מועד זה ניתן להגיש ערעור נגד רק לאחר אישורו של בית הדין הגדול. כל ההוראות הקבועות בפרק זה לגבי ערעור יחולו גם על ערעור נגד, פרט להגשת העתקים מפסק הדין שמערערים עליו.


קמו. ביצוע פסק הדין ועיכובו

האם ערעור מעכב את ביצוע פסק הדין, ומתי, ולמי רשאי לפנות מבקש עיכוב הביצוע במידה ובית הדין החליט שאין לעכב את הביצוע, ומה רשאי בית הדין לעשות כשמחליט על עיכוב ביצוע? אין הערעור מעכב את ביצוע הפסק אשר מערערים עליו, אלא אם יש הוראה כזאת בגוף הפסק או אם החליט על כך בית הדין הפוסק. החליט בית הדין הפוסק שלא לעכב את הביצוע או שלא נתן את החלטתו תוך שלושה ימים ממועד הגשת הבקשה לעיכוב הביצוע, והדבר הוכח להנחת דעתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול, רשאי החייב לפנות בבקשה לעיכוב הביצוע לבית הדין הגדול. בית הדין המחליט על עיכוב ביצוע רשאי להתנותו במילוי תנאים, לרבות מתן ערבויות על ידי מבקש העיכוב.


קמז. שמיעת בעלי הדין בערעור

האם וכיצד, צריך בית הדין לשמוע את בעלי הדין בערעור, ומתי בית הדין רשאי לפסוק על פי החומר שבתיק בלבד, והאם יכול גם במצב זה לשמוע את בעלי הדין? בתאריך שנקבע לדיון ישמיע המערער את טענותיו לביסוס הערעור. בית הדין רשאי לדחות את הערעור מיידית, בלא שהמשיב יידרש להשיב עליו. לא דחה בית הדין את הערעור מיד, בית הדין ישמע את המערער ואחר כך את המשיב. בית הדין הרבני הגדול רשאי להכריע בערעור על סמך החומר שבתיק בלבד, אם הביעו כל הצדדים לערעור את הסכמתם לכך. אולם גם במקרה זה רשאי בית הדין להחליט בכל עת שיש לשמוע את בעלי הדין.


קמח. סיכומים בכתב

האם רשאי בית הדין להורות לצדדים לסכם בכתב את טענותיהם, והאם זה בנוסף על הטענות שבעל פה? בית הדין רשאי להורות לבעלי הדין לסכם את טענותיהם בכתב על הפרשה כולה או על שאלה מסוימת שקבע בית הדין, בין נוסף על טענות שבעל פה ובין במקומן, בין שהתחילו בטענות שבעל פה ובין לפני כן.


קמט. שמיעת מורשה

האם מורשה רשאי לטעון בערעור במקומו של הבעל דין? בערעור רשאי מורשה לטעון במקומו של מרשהו ואין צורך בשמיעת בעל הדין עצמו ובנוכחותו בבית הדין, אלא אם כן הורה בית הדין אחרת.



קנ. סדר שמיעת הערעור

כיצד ישמע בית הדין את בעלי הדין בערעור? בית הדין ישמע תחילה את המערער ואחרי כן את המשיב. בית הדין רשאי, לפי ראות עיניו, להרשות למערער לענות בנקודה מסוימת או בנקודות מסוימות על דברי המשיב.


קנא. אי הופעת בעלי הדין

מה רשאי בית הדין לעשות כשלא הופיעו בעלי הדין ביום שנקבע בו הדיון בערעור, ומה רשאי בית הדין לעשות אם הופיע המערער ולא הופיע המשיב, ומה רשאי בית הדין לעשות אם הופיע המשיב ולא הופיע המערער? לא הופיעו הצדדים לישיבה שנקבעה לבירור הערעור לאחר שהוזמנו כדין, רשאי בית הדין, לפי ראות עיניו, לדחות את הדיון ליום אחר או למחוק את הערעור. הופיע המערער ולא הופיע המשיב, לאחר שהוזמן כדין, ולא התברר שהיעדרו בא מסיבה מספקת רשאי בית הדין לפי ראות עיניו, לברר את הערעור בהעדר המשיב או לדחות את הדיון ליום אחר. הופיע המשיב ולא הופיע המערער, לאחר שהוזמן כדין, ולא התברר שהיעדרו בא מסיבה מספקת רשאי בית הדין, לפי ראות עיניו, לדחות את הדיון ליום אחר או לברר את הערעור בהעדר המערער או למחוק את הערעור.


קנב. הבאת עדים והוכחות

האם יכול בעל דין בערעור להביא עדים או הוכחות? אין להביא לפני בית הדין הגדול עדויות או הוכחות, אלא אם כן החליט בית הדין הרבני הגדול על כך בגלל סיבות מיוחדות.


קנג. פסק הדין

מה רשאי בית הדין לעשות לאחר שקיבל ושמע, את הערעור? בית הדין רשאי לדחות את הערעור או לקבלו. רשאי הוא לשנות את פסק הדין, לבטלו, להוציא פסק דין אחר במקומו, להחזיר את העניין לבית הדין שדן או לאותו בית הדין בהרכב אחר או לבית דין אזורי אחר, לשם דיון מחדש או לשם בירור נוסף או לשם קבלת ראיות או להשלמת נימוקי פסק הדין.


פרק טז – סידור גט


קנד. גירושין בהסכמה

כיצד יתקיים דיון בבקשה לגירושין, ומה הדין במקרה של שכיב מרע? בבקשה לגירושין אף בהסכמת בני הזוג, יתקיים דיון כמו במשפט רגיל ויינתן פסק דין לגירושין. אך במקרה של שכיב מרע רשאי בית הדין לסדר את הגט בלי דיון מוקדם.


קנה. דיון בעניין גירושין

כיצד יברר בית הדין את העניין במקרה של גירושין, והאם יכול לדרוש הוכחות? בדיון, בבקשה לגירושין, יברר בית הדין את נסיבות המקרה וידרוש הוכחות כפי שימצא לנכון.


קנו. הופעת בעלי הדין אישית

האם צרכים בני הזוג להופיע אישית בדיונים לגירושין? על הזוג להופיע אישית לדיון בפני בית הדין, אלא אם כן החליט לפטור את שניהם או אחד מהם מהופעה אישית.


קנז. תוכן הבקשה

כשאחד מבני הזוג מגיש בקשה לגירושין בהסכמה, מה תכיל הבקשה? בקשה לגירושין בהסכמה תכיל שמות בני הזוג, לרבות שמותיהם הקודמים, שמות ההורים, מקומות הלידה של בני הזוג ומקום מגוריהם האחרון, תאריך הנישואין ומקומם, שמות הילדים, גילם ומקום הימצאם, מספרי תעודת זהות ופרטי נישואין קודמים אם היו כאלה.


קנח. מועד לסידור הגט

האם יכול שיסודר גט, לפני מתן פסק דין לגירושין? לא יסודר גט לפני מתן פסק הדין לגירושין, גם בהסכמת בני הזוג.


קנט. בקשה לגירושין כשהבעל בחוץ לארץ

כשהגישה האשה בקשה לגירושין, והבעל נמצא בחוץ לארץ, כיצד יפעל בית הדין, והאם דואר רשום נחשב למסירה כדין? הוגשה בקשה משותפת או תביעה לגירושין על ידי האשה כשבעלה נמצא בחוץ לארץ, יברר בית הדין את מעמדם האישי ואת העניינים הכרוכים בגירושין ויעביר את העתק הבקשה לבית הדין או לרב מוסמך במקום הימצאו של הבעל, כדי להזמין את הבעל, למסור לו את העתק הבקשה או התביעה ולשמוע את תשובתו על הבקשה או התביעה. עם זה יעביר בית הדין לאותו בית דין או לרב מוסמך את הפרטים הדרושים לסידור גט בין בני הזוג. משלוח כתבי בית דין והזמנות שנעשה באמצעות דואר רשום, ייחשב למסירה כדין.


קס. בקשה לגירושין כשהאשה בחוץ לארץ

כשהגיש הבעל בקשה לגירושין, והאשה נמצאת בחוץ לארץ, כיצד יפעל בית הדין, והאם דואר רשום נחשב למסירה כדין? הוגשה בקשה משותפת או תביעה לגירושין על ידי הבעל כשאשתו נמצאת בחוץ לארץ, יברר בית הדין את מעמדם האישי ואת העניינים הכרוכים בגירושין ויעביר את העתק הבקשה לבית הדין או לרב מוסמך במקום הימצאה של האשה כדי להזמין את האשה, למסור לה את העתק הבקשה ולשמוע את תשובתה על הבקשה או התביעה. יחד עם זה ידרוש בית הדין מאותו בית דין או רב מוסמך את הפרטים הדרושים לסידור הגט. משלוח כתבי בית דין והזמנות שנעשה באמצעות דואר רשום, ייחשב למסירה כדין.


קסא. מקום סידור הגט

מהו המקום שבו יסדרו את הגט? כל סידור גט ייעשה בבית הדין. רק במקרים יוצאים מן הכלל רשאי בית הדין להחליט על מקום אחר לסידור הגט.


קסב. מעשה בית דין

מה יעשה בית הדין לאחר הגירושין? אחרי הגירושין יוציא בית הדין "מעשה בית דין" על ידי בית הדין שבפניו נמסר הגט.


קסג. נמסר שלא במקום כתיבתו

כשנמסר גט שלא במקום כתיבתו, מי יוציא "מעשה בית דין"? נמסר גט שלא במקום כתיבתו, יוצא "מעשה בית דין" על ידי בית הדין שבפניו נמסר הגט.


קסד. נמסר בחוץ לארץ

גט שנמסר בחוץ לארץ, איזה בית הדין יוציא "מעשה בית דין" על גט זה? על אף האמור בתשובה הקודמת, אם מסירת הגט התקיימה בחוץ לארץ, יוציא בית הדין בארץ, שלפניו נכתב הגט, "מעשה בית דין" על הגירושין, אחרי שיוכח לו שהגט נמסר כדין.


קסה. מעשה בית דין בגט זיכוי

מתי מוציא בית הדין "מעשה בית דין" על גירושין, ומה הדין בגט זיכוי? אין מוציאין " מעשה בית דין" על גירושין אלא לאחר שהגט נמסר כדין. גם במקרה של גט זיכוי אין מוציאין "מעשה בית דין" אלא לאחר שהגט הגיע לידי האשה.



פרק יז – אישור נישואין וגירושין


קסו. בקשה לאישור נישואין

אדם שמגיש לבית הדין בקשה לאישור נישואין, ואין בידו את אותם התעודות מרב המורשה לרישום נישואין, או בקשה לאישור נישואין שנעשו בחו"ל, מה על המבקש לציין בבקשתו? בבקשה לאישור נישואין שאין בידי המבקש אותם תעודות נישואין מרב מורשה לרישום נישואין או בבקשה לאישור נישואין שנערכו בחוץ לארץ, יפרט המבקש את שם הרב מסדר החופה והקידושין, שמות העדים, שמות בני הזוג ומקום מגוריהם, שמות הוריהם, מקום הנישואין ותאריכם, שמות הילדים שנולדו מנישואין אלו וגילם, ושמות בני הזוג הקודמים. על המבקש לצרף את כל המסמכים שברשותו הנוגעים לבקשה.


קסז. בקשה לאישור גירושין

אדם שמגיש לבית הדין בקשה לאישור גירושין, שנערכו שלא במסגרת בתי הדין הרבניים בישראל, או בקשה לאישור גירושין שנעשו בחו"ל, מה על המבקש לציין בבקשתו, ולאן תועבר הבקשה? בבקשה לאישור גירושין שנערכו שלא במסגרת בתי הדין הרבניים בישראל, או בבקשה לאישור גירושין שנערכו בחוץ לארץ, יפרט המבקש את שמות הרב או הרבנים מסדרי הגט, שמו, שם הוריו, שם הוריו של בן הזוג לשעבר, מקום המגורים המשותף האחרון, מקום הנישואין והגירושין ותאריכיהם ושמות בני זוג קודמים. על המבקש לצרף את כל המסמכים שברשותו הנוגעים לבקשה. הבקשה תועבר לדיון בבית הדין הרבני הגדול. נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי להעביר את הדיון בבקשה לבית דין רבני אזורי.


קסח. הדיון באישורים

כיצד יתנהל דיון באישור לגירושין, או אישור לנישואין? לדיון בבקשה לפי פרק זה יוזמן הצד השני, והבקשה תפורסם בעיתון יומי לפחות שבועיים לפני הדיון. בית הדין רשאי לדון בעניין גם מבלי שיוזמן הצד השני וכן לפטור את המבקש מחובת הפרסום אם הנסיבות מצדיקות זאת.


פרק יח – חליצה


קסט. בקשה לסידור חליצה

אשה שמגישה בקשה לסידור חליצה, מה תציין בבקשה? בבקשה לסידור חליצה תפרט המבקשת את שמה, שמות הוריה, שם בעלה המנוח, תאריך פטירתו, שמות הוריו, שמות אחי הבעל לפי סדר תולדותם ומקומות מגוריהם.


קע. מעשה בית דין

כיצד יתן בית הדין אישורים, לאחר שנעשתה החליצה, למבקשת, ולחולץ? אחרי סידור החליצה יוציא בית הדין "מעשה בית דין" על החליצה והעתק ממנו יימסר למבקשת. החולץ יקבל אישור שישמש לו ראיה שחלץ.


פרק יט – היתר עיגון


קעא. היתר עיגון

איש או אשה שהגישו בקשה להיתר עיגון, על יסוד שהבעל או האשה נפטרו, מה עליהם לציין בבקשה, ומה רשאי בית הדין להחליט בעניין? הוגשה בקשה על יד איש או אשה להיתר נישואין על היסוד שבן זוגו מת, תכלול הבקשה את שמו ושם בן הזוג, ושמות הוריהם, מקום הנישואין ותאריכם ומקום המגורים האחרון של כל אחד מהם. בית הדין רשאי להחליט על פרסום הבקשה ותאריך שמיעתה, אם ראה צורך בכך.


קעב. בירור זיקת ייבום

כיצד יבררו אם יש זיקת ייבום? בקשה להיתר נישואין בקשר לבירור זיקת ייבום תאה בהתאם לאמור בסעיף הקודם.


פרק כ – היתר נישואין


קעג. הדיון בבקשה

כיצד יתנהל דיון בבקשה להיתר נישואין? בבקשת בעל להתיר לו לישא אשה על אשתו יהיו מהלך הדיון ופסק הדין כבכל משפט רגיל.


קעד. אישור נשיא בית הדין הגדול

נתן בית הדין פסק דין להיתר נישואין, אישורו של מי זקוק פסק זה, היתר נישואין שזקוק לחתימת מאה רבנים, מי יבצע את ההיתר וכיצד, וממתי היתר נישואין בר ביצוע? פסק דין להיתר נישואין יועבר לאישורו העקרוני של נשיא בית הדין הרבני הגדול. זקוק היתר נישואין לחתימת מאה רבנים, תעביר מזכירות הרבנות הראשית לישראל את ההיתר, אחרי אישור עקרוני של נשיא בית הדין הרבני הגדול, למאה רבנים לשם חתימה. לאחר מכן יוחזר ההיתר לבית הדין האזורי לביצוע התנאי או התנאים שבהיתר. היתר הנישואין אינו בר ביצוע אלא לאחר שיקבל אישור סופי מנשיא בית הדין הגדול.


קעה. צו לביצוע

כיצד יעשה צו ביצוע להיתר נישואין? המזכירות תחזיר את ההיתר, לאחר שאושר, לבית הדין הפוסק, לשם מתן צו הדרוש לביצוע פסק הדין להיתר נישואין.


קעו. היתר בנשתטית

בעל שמגיש בקשה להיתר נישואין בטענה שאשתו נשתטית, מה עליו לפרט בבקשה, ומה הדין אם אין לאשה אפוטרופוס, ואת מי יזמין בית הדין לדיון בדבר מינוי אפוטרופוס לאשה, ולמי תישלח הודעה על הדיון? בעל המגיש בקשה להתיר לו לישא אשה על אשתו על יסוד טענה שאשתו חולה במחלת רוח, יפרט בבקשתו מקום הנישואין ותאריכם, מקום מגוריהם, אם יש להם ילדים או לאחד מהם, שמותיהן וגילם, תקופת מחלתה, מי הוא האפוטרופוס שלה, אם יש לה, ומי הם קרוביה הקרובים אליה ביותר הנמצאים בארץ. אין לאשה אפוטרופוס, לא ידון בית הדין בבקשה לגופו של עניין אלא לאחר שבית הדין ימנה לה אפוטרופוס שייצג אותה בפניו ויגן על זכויותיה. בית הדין, בדונו על דבר מינוי אפוטרופוס על האשה, יחליט את מי להזמין לישיבה ואם לפרסם את דבר הדיון בעניין המינוי. הודעה על הדיון תישלח לאפוטרופוס הכללי.


קעז. היתר שניתן בחוץ לארץ

אדם שיש לו היתר נישואין, שיכול לישא אשה על אשתו, מחו"ל האם יכול לישא אשה בארץ ישראל, ואת אישור מי צריך במידה ומחליט בית הדין לתת היתר נישואין על סמך היתר שנעשה בחו"ל? לא יורשה איש לשאת אשה על אשתו אלא אם קיבל פסק דין להיתר נישואין מבית דין בישראל כאמור לעיל. אולם אם קיבל בעל היתר נישואין בחוץ לארץ בהיות בני הזוג תושבים שם, רשאי בית הדין, על סמך נימוקים מיוחדים שיירשמו, לתת פסק דין להיתר נישואין על סמך ההיתר מחוץ לארץ, כאמור לעיל, באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול.


פרק כא – אישור צוואות, עזבונות, אפוטרופוס


קעח. אישור צוואה מחיים

אדם שהגיש בקשה לצוואה מחיים האם רשאי בית הדין לאשר אותה, והיכן היא תישמר? הוגשה בקשה לאישור צוואה מחיים, יאשר אותה בית הדין אם מצא שנעשתה כדין. העתק הצוואה יישמר בתיק בית הדין.


קעט. בקשה לאישור צוואה  לאחר מיתה

בקשה שהוגשה לאישור צוואה לאחר מות המצווה, מה עליה להכיל בתוכה, ומה צריך לציין בצואת שכיב מרע בעל פה, ובאיזה תופס תוגש הבקשה? בבקשה לאישור צוואה אחרי מות המצווה, על המבקש להגיש העתק מהצוואה ולפרט את שם המצווה, מקום מסירתה ותאריך המסירה, שמות היורשים והנהנים הידועים לו תוך ציון מענם כשהם ידועים לו. אם הצוואה היא צוואת שכיב מרע בעל פה, על המבקש לציין, נוסף על האמור לעיל, את תאריך הצוואה ומקום עשייתה, תוכנה ועדיה. הבקשה תוגש בצירוף טופס שייקבע חבר בית הדין הרבני הגדול.


קפ. הודעות ליורשים ופרסום

כיצד יודיע בית הדין ליורשים שמתקיים דיון בדבר הצוואה, והאם חייב לפרסם זאת בעיתון? לאחר שייקבע תאריך לדיון בבקשה, יודע ליורשים הידועים על הבקשה ותאריך הדיון בה. מסירת ההודעה, כאמור, תהא בדרך מסירת הזמנות לדין. נוסף על כך תפורסם הבקשה ותאריך הדיון בה בשני עיתונים יומיים לפחות חמישה עשר ימים לפני הדיון. בית הדין רשאי לוותר על פרסום בעיתון אם הוא רואה סיבה לכך.


קפא. בקשה לקביעת יורשים וחלוקת ירושה

אדם שמגיש בקשה לקביעת יורשים, וחלקיהם בעיזבון, מה עליו לפרט בבקשה, ובאיזה טופס יגיש את הבקשה? בבקשה לצו ירושה או לפסק דין לקביעת היורשים וחלקיהם בעיזבון, על המבקש לפרט את שם המוריש, ומקום פטירתו וזמנה, שמות היורשים ומקומות מגוריהם ויחס הקרבה שלהם אל המוריש. ההוראות שבסעיף קעח תחולנה גם על בקשה לפי סעיף זה. הבקשה תוגש בצירוף טופס שייקבע על ידי חבר בית הדין הרבני הגדול.



קפב. בקשה למינוי מנהל או אפוטרופוס לעיזבון

אדם שמבקש למנות אפוטרופוס על נכס, או עיזבון, מה עליו לפרט בבקשה? בבקשה למינוי מנהל עיזבון או אפוטרופוס בקשר לעיזבון חלות ההוראות שבסעיף קעח, דהיינו שבית הדין יאשר אותה אם מצא שנעשתה כדין. והעתק יישמר בבית הדין. על המבקש לפרט בבקשה גם את נכסי העיזבון וחובותיו.


קפג. בקשה למינוי אפוטרופוס לקטן

אדם שמגיש בקשה למנות אפוטרופוס לקטן, מה עליו לפרט בבקשה, ואת מי יזמין בית הדין לדיון בעניין זה, והאם בית הדין רשאי לפרסם את דבר הבקשה ומועד הדיון בה, והאם שואלים את פי הקטן בעניין זה? בבקשה למינוי אפוטרופוס על קטן או על רכושו יפורטו גילו של הקטן, מקום הימצאו, שמות קרוביו, מהם נכסיו, לרבות זכויות וחובות, ובפיקוחו של מי הנכסים נמצאים. הוצע בבקשה שם האפוטרופוס, יפרט המבקש את גילו של האפוטרופוס, מעמדו, משלח ידו וקרבתו לקטן. לאחר שייקבע תאריך הדיון בבקשה, יחליט בית הדין את מי להזמין לישיבה. בית הדין רשאי להחליט, אם רואה צורך בכך, לפרסם בעיתון יומי את הבקשה ותאריך הדיון בה. בית הדין ישאל גם את פי הקטן, אם יראה שלפי גילו והבנתו יש מקום לכך.


קפד. אפוטרופוס לקטן לצורך דיון

האם בית הדין יכול למנות אפוטרופוס לקטן לצורך דיון כל שהוא? בכל עניין הנדון בפני בית הדין שקטן צד בו, רשאי בית הדין למנות אפוטרופוס אשר יגן על זכויותיו.




קפה. אפוטרופוס על נכסי נעדר

אדם שמגיש בקשה למנות אפוטרופוס על נכסי נעדר, מה עליו לפרט בבקשה, ולמי יודיע בית הדין על מועד הדיון בבקשה וכיצד, והיכן עוד תפורסם הבקשה, והאם בית הדין רשאי להורות על פרסום נוסף? בבקשה למינוי אפוטרופוס על נכסי נעדר יפורטו שם הנעדר, מאימתי נעדר, נסיבות היעדרו, רכושו וקרוביו. לאחר שייקבע תאריך הדיון בבקשה, יודע לקרובים הידועים על הבקשה ותאריך הדיון. מסירת ההודעה, כאמור, תהא בדרך של מסירת הזמנות לדין. נוסף לכך תפורסם הבקשה ותאריך הדיון בה באחד העיתונים היומיים בארץ, לפחות חמישה עשר ימים לפני הדיון. בית הדין רשאי להחליט על פרסום נוסף כפי שימצא לנכון או לוותר בכלל על הפרסום, אם הוא רואה סיבה לכך.


קפו. מינוי אפוטרופוס אחר או נוסף

אדם שמגיש בקשה למינוי אפוטרופוס אחר או נוסף מה עליו לכלול בבקשה, ומה רשאי בית הדין להחליט בעניין? בקשה למינוי אפוטרופוס או מנהל עיזבון נוסף או במקום אלה שחדלו לכהן בתפקידם תכלול את העובדות לביסוסה. בית הדין יחליט את מי להזמין לשמיעת הבקשה ואם יש צורך בפרסום הבקשה ויקבע את תאריך הדיון בה.



פרק כב – הקדשות


קפז. בקשה לכינון הקדש

אדם שמגיש בקשה להקדשת נכס לתורה למצווה או לצדקה מה עליו לפרט בבקשתו, ולאן ישלח העתק מהבקשה? בבקשה לכינון הקדש לתורה, למצווה או לצדקה, על המבקש לציין את פרטי הנכס המוקדש, מטרת ההקדש ודרכי הנהלתו. העתק מהבקשה יישלח למפקח על ההקדשות, שמונה על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול.


קפח. החלטה על הכינון ושטר ההקדש

מי יחליט על כינון הקדש, ואיזה טופס יוציא? בית הדין יחליט על כינון ההקדש ויוציא שטר הקדש בהתאם לכך.


קפט. שיפוט ופיקוח של בית הדין

מי אחרי על שיפוט ועל פיקוח בענייני ההקדש, ומי אחרי לעניין הקדש שלא כונן לפני בית הדין? השיפוט והפיקוח בענייני ההקדש והנהלתו הם בידי בית הדין שבפניו כונן ההקדש. השיפוט והפיקוח בענייני ההקדש והנהלתו שלא כונן לפני בית דין רבני והוא נתון לשיפוטו של בית הדין הרבני יהא בידי בית הדין שבשטח שיפוטו כונן ההקדש.



קצ. מפקח על ההקדשות

מי ימנה מפקח על ההקדשות, ומה יעשה המפקח בתוקף תפקידו? נשיא בית הדין הרבני הגדול ימנה מפקח על ההקדשות. המפקח יבדוק את ניהול ההקדשות על ידי האפוטרופוסים, ויפנה לבית הדין כתובע בעניינים אלה בכל מקרה שיראה צורך בכך, ההוראה שבסעיף זה אינה באה לגרוע מכוחו של כל אדם בענייני הקדשות, שיש לו מעמד לפי הדין.


קצא. שכר המפקח

מי ישלם את שכר המפקח, וכיצד? בית הדין רשאי לפסוק למפקח שכר טרחה מנכסי ההקדש בהתאם לשיקול דעתו.



פרק כג – דינים, וחשבונות


קצב. דינים וחשבונות

מה ידרוש בית הדין מהאפוטרופוס שמונה, או ממנהל עיזבון שמונה לפרט לו, ומתי מועד הגשת הפירוט וכיצד יאמת זאת בית הדין, ומה יעשה בית הדין לאחר אימות הפירוט? במינוי או באישור מינויו של אפוטרופוס, לרבות מנהל עיזבון ומנהל הקדש, על ידי בית הדין, ידרוש בית הדין פירוט הרכוש הנמסר לאפוטרופוס. דרך הגשת הפירוט, מועד ההגשה ואופן אימות הפירוט ייקבעו על ידי בית הדין. אחרי אימות הפירוט יוציא בית הדין שטר פירוט הרכוש, שהעתק אחד ממנו יישמר בתיק בית הדין והעתק יימסר לכל אחד מהאפוטרופוסים.


קצג. מסירת דין וחשבון

האם חייב האפוטרופוס למסור דין וחשבון על מה שהוא עושה, ומתי, ולמי? אפוטרופוס כאמור חייב למסור דין וחשבון לבית הדין בהתאם לנקבע בצו המינוי או בשטר ההקדש ובכל עת שיידרש לכך על ידי בית הדין.


קצד. רשות בית דין לפעולות

מעשה שצריך את אישורו של בית הדין, כיצד יעשהו האפוטרופוס? אפוטרופוס שברצונו לעשות מעשה אשר לפי הדין עליו לקבל רשות מבית הדין לעשותו, יגיש לבית הדין בקשה בכתב לכך ויציין בה את פרטי המעשה והנימוקים המחייבים את עשייתו.



פרק כד – אימוץ


קצה. בקשה לאימוץ

אדם שמגיש בקשה לאימוץ מה עליו לפרט בבקשתו? בבקשה לאימוץ יפרט המבקש את שם המיועד לאימוץ, שמות הוריו, גילו, מקום הולדתו ומקום הימצאו, את הפרטים האישיים והמשפחתיים של המבקש ואת יחס קרבתו אל המיועד לאימוץ וכן כל מסמך כפי שיתבקש.


קצו. שמיעת הבקשה

את מי ישמע בית הדין בבקשה לאימוץ? בית הדין ישמע את המבקש, בן זוגו, הורי המועמד לאימוץ וכן אותם האנשים שבית הדין ימצא לנכון.


קצז. שאלת פי המועמד

האם שואלים את פי המיועד לאימוץ? בית הדין ישאל גם את פי המועמד לאימוץ, אם יראה שלפי גילו והבנתו יש מקום לכך.


קצח. תקופת ניסיון

האם צריך תקופת ניסיון, לפני שבית הדין מחליט על אימוץ? בית הדין לא יחליט על האימוץ אלא לאחר תקופת ניסיון שבה יהיה המועמד לאימוץ אצל המאמץ. משך התקופה ייקבע על ידי בית הדין בכל מקרה ומקרה לפי הנסיבות.


קצט. בירור הבקשה

כיצד יברר בית הדין את נסיבות האימוץ, ומה יעשה לאחר שברר את נסיבות האימוץ? בית הדין יברר את נסיבות המקרה תוך הסתייעות בחוות דעתו של פקיד הסעד אחרי שקבע כי האימוץ הוא לטובת המיועד לאימוץ, יקבל בית הדין את התחייבות המבקש לפי הדין, יחתימו על שטר האימוץ ויוציא תעודת אימוץ.


ר. הודעה לרבנות הראשית

למי יעביר בית הדין הודעה על תעודת אימוץ, ומה תכיל ההודעה? בית הדין יעביר לרבנות הרשאית לישראל הודעה על כל תעודת אימוץ שהוצאה. ההודעה תכיל את הפרטים האישיים של המאמץ והמאומץ.


פרק כה – גיור


רא. בקשה לגיור

אדם שמגיש בקשה לגיור, מה עליו לפרט בבקשתו, ומה יעשה בית הדין במקרה שהוגשה בקשה לגיור על ידי תייר? בבקשה לגיור יפרט המבקש את שם המיועד לגיור, שמות הוריו, גילו, דתו, מצבו המשפחתי, משלח ידו, מקום הולדתו ומקום מגוריו. על המבקש לציין גם אם הוגשה על ידו בעבר בקשה לגיור בארץ או מחוצה לה, ואם כן היכן הוגשה הבקשה. הוגשה בקשת גיור על ידי תייר, תושב ארעי או עולה חדש שבארץ מוצאם מצויה רבנות מוכרת, תפנה מזכירות בית הדין לאותה רבנות לבירור אם בקשת גיור של המבקש טופלה על ידה, אם ניתנה החלטה ומהם נימוקיה.


מה צריכה לעשות מזכירות בית הדין כאשר מקבלת בקשה לגיור שנעשה בחו"ל או שנעשה בארץ על ידי בית הדין שאינו מוכר, ולאן תעביר מזכירות בית הדין כל בקשת גיור או החלטה סופית בבקשה? הוגשה בקשה לאישור גיור שנעשה מחוץ לישראל, או בישראל על ידי בית הדין לא מוכר, תעביר מזכירות בית הדין את תעודת הגיור שאותה מבקשים לאשר, לאישור הרבנות הראשית לישראל. מזכירות בית הדין תעביר העתק של כל בקשת גיור ושל החלטה סופית בבקשה לידיעת הרבנות הראשית לישראל.


רב. מועד הדיון

מתי ידון בית הדין בבקשה לגיור? בית הדין ידון בבקשה רק אחרי עבור שנים עשר חודש מיום הגשתה. במקרים מיוחדים רשאי בית הדין לקצר את התקופה למועד שייקבע.


רג. לימוד יהדות ומעשה גיור

מה צריך לעשות המתגייר לפני שבית הדין מגייר אותו, ומה יעשה בית הדין לאחר שגייר אותו, ולמי יימסר העתק ממעשה בית דין? נוכח בית הדין בכנותו של המבקש ובנכונותו לקיים תורה ומצוות, יגויר המבקש לאחר שילמד עיקרי הדת ויעמוד בבחינות על כך. לאחר הגיור יוציא בית הדין "מעשה בית דין" על הגיור. העתק יימסר למבקש, והודעה על הגיור תימסר לממונה על המחוז להוצאת תעודת המרה.


פרק כו – הוראות שונות


רד. חישוב זמנים

כשבית הדין מחשב זמנים האם הוא מביא בחשבון: את יום המעשה עצמו, יום האחרון שחל בשבת או בחול המועד, שלושה ימים לאחר מסירת הודעה בדואר רשום? בחישוב הזמנים שנקבעו בתקנות אלה, לפני מעשה פלוני, אין מביאים בחשבון את יום המעשה עצמו. היה היום האחרון של התקופה, שבת או מועד, וחול המועד בכלל, ייחשב במקומו כיום האחרון של התקופה יום החול הקרוב שלאחריו. במקום שמדובר בתקנות אלו במסירת הודעה, פסק דין, צו, הזמנה וכל כתב בית דין, והמסירה היא באמצעות הדואר רואים את כתב בית הדין כנמסר שלושה ימים לאחר המשלוח.


רה. תיקון טעות סופר

האם בית הדין רשאי לתקן טעות סופר בפרוטוקול, וביוזמת מי ייעשה תיקון זה, וכיצד יתבצע הדיון בהחלטה זו, ולמי יועבר העתק ההחלטה? בית הדין רשאי בכל עת לתקן טעות סופר בבחינת פליטת קולמוס או השמטה מקרית, שנפלה באיזה הליך משפטי שהוא. התיקון ייעשה ביוזמת בית הדין עצמו או על פי בקשת אחד הצדדים. דין ההחלטה לתיקון כדין כל החלטה אחרת ותשא את תאריך התיקון. העתק ההחלטה יועבר לבעלי הדין, אלא אם כן בית הדין יראה שאין צורך בכך.




רו. עיון בתיקים

מי יכול לעיין בתיקי בית הדין, ובאיזה שלב של הדיון, ומה הדין שנגמר הדיון האם רשאי בית הדין לאשר לסוגי בני אדם לעיין בתיק? תיקי בית הדין ניתנים לעיון רק לצדדים או לבאי כוחם ורק בזמן שהעניין תלוי ועומד, לרבות אם העניין מצוי בערעור או ניתן לערעור. כעבור התקופה האמורה, או לגבי אדם שאינו צד בעניין, רשאי בית הדין להרשות את העיון בתיק אם יראה כי למבקש יש עניין צודק בדבר.


רז. קבלת העתקים

מי רשאי לקבל העתק מהחלטה של בית הדין? כל צד רשאי לקבל העתק של כל החלטה או פסק דין שניתנו בעניינו. פרט לכך יחולו הוראות הסעיף הקודם על קבלת העתק או העתקים מאושרים.


רח. עיון והעתקה בפיקוח

אדם שרוצה לעיין בתיק, או להעתיק מתיק, בנוכחות מי זה יעשה? העיון בתיק או ההעתקה יהיו בין כותלי בית הדין ובמעמד פקיד בית הדין, אלא אם כן הורה בית הדין אחרת.



רט. החזרת מסמכים

אדם שמסר מסמך לתיק ורוצה לקבלו בחזרה האם רשאי לקבלו וברשות מי, ובמה רשאי בית הדין להתנות את חזרתו של אותו מסמך? המוסר מסמך לתיק, יוכל לקבלו בחזרה רק ברשות בית הדין. בית הדין רשאי להתנות את החזרת המסמך בהשארת העתק ממנו.


רי. השמדת חומר

האם בית הדין רשאי להשמיד חומר שבתיק, והיכן תישמר החלטה כזו? בהסכמת הצדדים רשאי בית הדין להחליט על השמדת החומר שבתיק או חלק ממנו. החלטה זו תינתן בכתב ותישאר בתיק.


ריא. קביעת נוסחאות וטפסים

מי יקבע את נוסח הטפסים אשר ימצאו בבית הדין לבקשות ועניינים שונים? חבר דייני בית הדין הרבני הגדול יקבע נוסחאות "למעשה בית דין" לגירושין, לחליצה, לגרות, וכן נוסח הרשאה לגט על ידי שליח, נוסח לשטר אימוץ ולתעודת אימוץ, נוסח לכתב הרשאה למורשה ונוסחאות לטפסים אחרים לשימוש בבתי הדין, כפי שימצא לנכון. לטפסים שיוכנסו לשימוש על ידי הנהלת בתי הדין הרבניים יהיה תוקף מחייב, בנושאים שייקבעו על ידה, כל עוד לא הותקנו טפסים כאלה על ידי חבר דייני בית הדין הרבני הגדול.


מעוניינים ללמוד קורס טוען רבני ממוקד בשנה אחת לקראת הבחינות לרישיון טוען רבני

מעוניינים בסיכומים לבחינות לרישיון טוען רבני

מעוניינים בשיעור פרטי כהכנה למבחנים שעל ידי הנהלת בתי הדין הרבניים?

חייגו ותהנו משירות זמין ומקצועי! לימוד נעים ומחכים!

טוען רבני ומגשר דוד עשור 052-7196716